דרישה המופיעה לרוב בביטוחי רכוש, כגון בביטוחי רכב, דירה או בית עסק. המדובר בתנאי ביטוח שמציבה חברת הביטוח כחלק מההתקשרות בחוזה הביטוח, על מנת להקטין את הסיכוי / הסתברות שמקרה הביטוח יתממש. כך למשל, בביטוח דירה עשויה חברת הביטוח לדרוש מהמבוטח להתקין אמצעי מיגון כגון: אזעקה, סורגים וכד', או בביטוח רכב עשויה חברת הביטוח לדרוש אמצעי מיגון כגון: אעזקה, קודן, איתוראן וכד'.
לשם הצבת תנאי מיגון אלה, נעזרת חברת הביטוח בביטוחים שונים במומחים כגון סוקרי מיגון, אשר בוחנים את הנכס המועמד לביטוח ומעבירים לחברת הביטוח את דרישות המיגון הרצויות לצורך הפחתת סיכון התממשות מקרה הביטוח.
פעמים רבות מתקבלות תביעות ביטוח גם כאשר המבוטח לא מילא אחר דרישת המיגון, באשמתו או שלא באשמתו. כך למשל, כאשר מסיבות שלא תלוית במבוטח ולא ידועות לו אמצעי המיגון לא היה יעיל ולא מנע את המקרה, אין ולא ניתן לומר כי שהמבוטח הפר את דרישות המיגון שהציב המבטח.
פעמים רבות טוענות חברות הביטוח כי התקנת אמצעי המיגון על ידי המבוטח מפקיע מראש את הכיסוי הביטוחי. טענה זו, עומדת בניגוד גמור לחוק חוזה הביטוח ופסיקת בתי המשפט. לפי חוק חוזה הביטוח, גם במקרה בו לא מילא המבוטח אחר דרישות המיגון של חברת הביטוח, לא יכול הדבר לפטור באופן אוטומטי את החובה של חברת הביטוח לשלם תגמולי ביטוח. במקרה שכזה, יש לפעול בהתאם להוראות סעיפים 18, 19 ו- 20 של חוק חוזה הביטוח.
במקרים בהם לא פעל המבוטח להתקנת אמצעי המיגון הנדרשים על ידי חברת הביטוח, יהיה על חברת הביטוח להוכיח בבית המשפט את השיעור היחסי של החבות המופחתת המוטלת עליה לאור אי מילוי אמצעי המיגון. חברת הביטוח תוכל על פי חוק לזכות לפטור מלא של תשלום תגמולי הביטוח, במידה ותוכיח כי המבוטח לא מילא אחר תנאי מיגון הנדרשים בכוונת מרמה, או לחילופין במידה ותוכיח כי אף מבטח סביר אחר לא היה מסכים לבטח את הנכס המבוטח ללא אמצעי המיגון הנדרש בשום מחיר.
