אנמיה חרמשית היא מחלה גנטית המשפיעה על ההמוגלובין, מלקולת נושאת החמצן בדם. שמה של המחלה נובע מהצורה של תאי הדם האדומים בנסיבות מסוימות. כך, חלק מתאי הדם מקבלים צורה מוארכת של חרמש, אשר מובילה לכך שהם "נתקעים" בכלי דם קטנים, דבר המונע מחלקים מסוימים בגוף לקבל את החמצן שלו הם זקוקים. אנמיה חרמשית נגרמת בעקבות מוטציה בדנ"א, המשנה את אחת מחומצות האמינו בהמוגלובין ומובילה לעיוות צורת תאי הדם, אשר, כאמור לעיל, גורמים להיווצרות המחלה בגופו של האדם. לא יהא זה למותר לציין כי אנמיה חרמשית הינה אחת מבין גורמי הסיכון העיקריים להיווצרות אוטם מוחי, אשר גורם לנזקים חמורים ועלול אף להוביל למוות. בנוסף, תסמינים נוספים המאפיינים אנמיה חרמשית הינם דלקת ריאות, שיתוק, מחלות לב, כאבי בטן, כשלים כלייתיים ועוד.
תביעות רשלנות רפואית אנמיה חרמשית מוגשות בעיקר על רקע מחדלים הנוגעים לבדיקות גנטיות המבוצעות לנשים לפני ההריון ובמהלכו.
ודוק, עובר ההחלטה להיכנס להריון, רשאים בני הזוג לבצע בדיקות סקר גנטיות, אשר יש ביכולתן לאתר את המוטציה בדנ"א שגורמת להיווצרות האנמיה החרמשית. יש לציין, כי התינוק יוולד עם המחלה האמורה רק במידה ושני הוריו נושאים את הגן הפגום וגם אז הסיכויים שיוולד עם הגן הפגום עומדים על עשרים וחמישה אחוזים.
הבדיקות הגנטיות מתבצעות במרבית המקרים במרפאות הגנטיות, שם נלקחת מההורים דגימת דם, אשר נבדקת במעבדות הגנטיות. נהוג ליטול קודם כל את דגימת הדם של האישה, כך שאם היא נמצאת תקינה, ללא כל בעיות גנטיות, אין כל צורך לבדוק את מצבו הגנטי של האב. אשר על כן, ישנה חשיבות מירבית באיבחון בדיקות הדם האמורות, שכן אם תתרחש טעות באיבחון מצבה הגנטי של האישה, עלול להיוולד לבני הזוג תינוק חולה באנמיה חרמשית. במצב הדברים המפורט לעיל, יוכל בני הזוג להגיש תביעת רשלנות רפואית כנגד המרפאה הגנטית שבחנה את ממצאי בדיקת הדם, כאשר בית המשפט יקבע כי עסקינן בהתנהגות מסוג רשלנות רפואית אם התנהלות הצוות הרפואי ואיבחון ממצאי הבדיקה סטו מהסטנדרט הרפואי הנדרש בנסיבות העניין. יתר על כן, במסגרת תביעת רשלנות רפואית יהא על זוג ההורים להוכיח לבית המשפט כי אילו היה נמסר להם המידע האמיתי, לפיו קיים סיכוי שעוברם יחלה באנמיה החרמשית, הם לא היו נכנסים להריון או מפסיקים אותו בשלביו הראשונים, בהתאם לנסיבות העניין.
לא זו אף זו, בנוסף לבדיקת הדם שניתן לבצע לפני ההריון, כאמור, יכולים ההורים החפצים בכך לבצע בדיקת מי שפיר, אשר גם באמצעותה ניתן לאתר את מחלת האנמיה החרמשית בעובר. יחד עם זאת, בניגוד לבדיקת הדם, קיים סיכון מסוים לאישה ההריונית ולעוברה בביצוע בדיקת מי השפיר, שכן במהלכה מוחדרת מחט ארוכה לביטנה של האישה. כך, על פי נתונים רפואיים סטטיסטיים, אחת מכל עשרים אלף נשים שעוברת את הבדיקה מתה לאחריה, בעקבות חדירתו של הנוזל השפירי למערכת הדם (תופעה הנקראת תסחיף אמניוטי). לצד סיכון זה, קיימים סיבוכים שכיחים יותר שעלולים להיגרם לעובר (כגון, תסמונת דאון) ועל כן מוטלת על הרופא שעורך את הבדיקה ליידע את האם אודות אותם סיבוכים ולאפשר לה להגיעה להחלטה מושכלת באשר לעריכת הבדיקה. אי יידוע האישה או מתן מידע חלקי, עשוי להקים לאישה עילת תביעת רשלנות רפואית כנגד הרופא המטפל.
תגובות
