חוזה ביטוח בו הסיכון המבוטח הוא מותו של המבוטח עקב תאונה, כאשר תאונה מוגדרת על פי רוב כאירוע פתאומי ובלתי צפוי עקב גורם חיצוני הנגלה לעין. יחד עם זאת, הביטוח אינו מעניק כיסוי כאשר התאונה נגרמת במתכוון על ידי המבוטח, עקב מעשה פלילי שהשתתף בו וכיו"ב, בהתאם לחריגים הקבועים בפוליסות (כל פוליסה על פי תנאיה). רוב המבוטחים רוכשים ביטוח זה כתוספת לביטוח חיים. רוב הפוליסות גם מתנות את תשלום תגמולי הביטוח בכפוף לכך שהמוות אירע בתוך מועד קצר סמוך לתאונה, בד"כ תוך 3 חודשים ממועד התאונה.
שאלה משפטית מעניינת היא האם אין בכך משום התניה על סעיף 31 של חוק הביטוח הביטוח, הקובע התיישנות מיוחדת של שלוש שנים. ובהקשר זה נזכיר, כי סעיף 39 של חוק חוזה הביטוח קובע כי הוראת סעיף 31 לחוק היא קוגנטית ואינה ניתנת להתניה, אלא לטובת המבוטח.
כשלעצמנו, אנו סבורים כי תנאי זה בלתי חוקי המתנה על הוראת סעיף 31 לחוק, במטרה לקצר את תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק חוזה הביטוח.
ראו בנוסף הכתבה " התיישנות של תביעת ביטוח " אשר פורסמה באתר.
