ביטוח בו הסיכון הנרכש על ידי המבוטח הוא האפשרות כי תיגרם לו נכות עקב תאונה. תאונה מוגדרת על פי רוב כאירוע בלתי צפוי הנגרם על ידי גורם חיצוני. נכות מוגדרת כאובדן מוחלט של האיבר או אובדן של כושר פעולתו.
ניתן לרכוש ביטוח נכות מתאונה כתוספת של ביטוח חיים, או בנפרד.
לרוב, תגמולי הביטוח להם זכאי המבוטח במידה ונגרמת למבוטח תאונה, מחושבים על פי מכפלה של אחוזי הנכות בסכום הביטוח. ברם, פוליסות רבות של נכות מתאונה מכפיפות את הפיצוי ללוח פיצויים, לפיהם לכל איבר המופיע מעניקה חברת הביטוח אחוז אותו יקבל המבוטח מסכום הביטוח במידה ויאבד באופן גמור ומוחלט את אותו איבר. ובמידה ולא, יקבל המבוטח תגמול באופן יחסי – "בהתאמה". על עקרון ההתאמה קיימות מחלוקות רבות בפסיקה והעניין טרם הגיע לפתחו של בית המשפט העליון. יש לציין, כי בהכרעה עקרונית שפרסם המפקח על הביטוח הביע המפקח דעתו כי ביצוע התאמה הנ"ל פסול ואסור. ראו בהקשר זה הכתבה " נכות מתאונה " אשר פורסמה באתר.
ישנן פוליסות ביטוח המתנות את תשלום תגמולי הביטוח בכפוף לכך שהנכות אירעה בתוך תקופה מסוימת סמוך לתאונה (פחות משלוש שנים). כשלעצמנו, אנו סבורים כי תנאי זה בלתי חוקי, היות והוא מתנה על הוראת סעיף 31 לחוק, הקובעת כי תקופת התיישנות של תביעת ביטוח היא 3 שנים, וההוראה מקצרת תקופה זו.
ביחס לנקודה זו, ראו בנוסף המונח " ביטוח מוות מתאונה " במילון זה.
בנוסף לכך, ראו ביחס לנקודה זו הכתבה " התיישנות של תביעת ביטוח " אשר פורסמה באתר.
