התחום המשפטי של הולדה בעוולה הוא אחד התחומים המרתקים שקיימים בעולם המשפט.
לרוב, מדובר בתביעה של קטין או אפטרופסו (בדרך כלל הוריו), בשל רשלנות רפואית לידה, אשר הביאה לכך שהקטין נולד עם מום מסוים. תביעות אלו מוגשות במרבית המקרים כנגד הרופאים ומעסיקיהם ובמסגרתם נטענת הטענה כי בגין התנהגותם הרשלנית ו/או מחדלם במהלך ההריון והלידה, נגרמו נזקים בלתי הפיכים לוולד שילוו אותו למשך כל ימי חייו.
תביעת הולדה בעוולה עשויה להיות תביעה של הקטין, אשר עיקר טענותיו מופנות לעצם ההחלטה להביאו לעולם. במסגרת תביעתו זו, יטען הקטין כי אלמלא רשלנות רפואית לידה, לא היה נגרם לו נזק, כאשר הנזק הוא החיים עצמם. הפסיקה והספרות המשפטית עסקו לא פעם בסוג תביעות זה, במסגרתן נשמעת הטענה הפילוסופית הקשה של הקטין, לפיה עדיף היה לו אילו לא נולד כלל. בנוסף לאמור לעיל, תביעת הולדה בעוולה עשויה להיות ככל תביעת רשלנות רפואית לידה אחרת, במסגרתן תובע הקטין את הרופא המטפל, אשר התנהגותו הרשלנית הובילה לנזקיו המולדים, אשר מקשים על ניהול חייו באופן נורמטיבי.
הסוג המיוחד ביותר של תביעות מסוג הולדה בעוולה הן תביעות בהן מפנה הקטין את עיקר טענותיו כלפי הוריו, אשר היו מודעים למומיו עוד בזמן ההריון ובכל זאת בחרו להביאו לאוויר העולם. ישנם שיקולים המצדדים בסוג זה של תביעות, בעיקר כאשר האשמה בגרימת הנזקים לעובר מוטלת על אימו. כך, במקרים שהאם נטלה סמים ו/או תרופות מזיקות אחרות במהלך ההריון, נראה כי אין כל הצדקה להגן עליה מפני תביעת הוולד. מנגד, ישנם הסבורים כי סוג זה של תביעות מנוגד לכל כללי המוסר והאתיקה, כאשר הבסיס לסברה זו הוא שבכל מצב עדיפים החיים על אי החיים.
הדעות בפסיקה שונות בנוגע לאפשרות של הקטין להגיש תביעת הולדה בעוולה כנגד הוריו. על פי אחת הדעות, יש להכיר בזכותו זו של הקטין במקרים המתאימים, בעיקר כשמדובר במקרים של התנהגות מחפירה מצד ההורים, אשר הובילה לנזקים הרסניים לוולד. סברה אחרת מצדדת בהגשת תביעה מסוג דא רק בגין נזקים נפשיים שנגרמו לקטין בעקבות התנהגות הוריו.
הנה כי כן, נראה כי הדעות בפסיקה הינן חלוקות וטרם גובשה הלכה המסדירה את תחום הגשת תביעות של הולדה בעוולה כנגד הוריו של הניזוק. יחד עם זאת, שונה המצב כאשר מדובר בתביעת רשלנות רפואית לידה, המוגשת כנגד הרופא המטפל או צד שלישי אחר שאינו הוריו, שכן במקרה זה מתגמדת הבעיה המוסרית שלעיל וישנה נטייה לתמוך ולעודד את הקטין להגיש את תביעתו בגין הנזקים שנגרמו לו.
כך, לא פעם נתקבלה תביעת רשלנות רפואית לידה שהוגשה על ידי הניזוק או הוריו, במסגרתן בוחן בית המשפט את התנהגותם של הרופאים במהלך ההריון והלידה וקובע כי מדובר בהתנהגות רשלנית, אשר חורגת מהסטנדרט של הרופא הסביר, בנסיבות העניין. בהמשך לכך, לאחר הקביעה כי בהתנהגות רשלנית עסקינן, בודק בית המשפט את הקשר הסיבתי שבין התנהגות זו לבין נזקיו של הוולד, כאשר קיומו של קשר שכזה תביא להתגבשות כל התנאים המקימים את עוולת הרשלנות.
תגובות
