כפי שהסברנו בנוגע למונח " ביטוח ", חוזה ביטוח מורכב ממספר אלמנטים ובניהם אלמנט החוזה, על כל המשתמע מכך. בבסיס יצירת החוזה בין הצדדים, המבטח והמבוטח, קיים רצון הצדדים לקשור קשר לרכישת מוצר והצעה (הצעת ביטוח) ליצירת קשר אשר במידה ומקובלת על שני הצדדים וישנה גמירות דעת משתכללת לכדי חוזה. במידה ואחד הצדדים מסרב להצעה, הרי שתוקפה פוקע.
הואיל ובחוזה עסקינן, הרי שחלים עליו כל העקרונות של דיני החוזים לרבות ניהול משא ומתן בתום לב. לפיכך, יש למלא את הצעת הביטוח ושאר הפרטים המבוקשים בצור המלאה וכנה. מילוי בחוסר תום לב ויושר של הצעת הביטוח עשוי לגרור אחריו דחייה של תביעת ביטוח מצד חברת הביטוח.
בביטוחים מסוימים על מנת להצטרף לביטוח די בהצעת ביטוח המוסכמת על שני הצדדים, אולם קיימים ביטוחים אשר כפופים גם לשאלון רפואי, הצהרת בריאות, בדיקה רפואית או כל בדיקה אחרת, לרבות בדיקות שמאיות, בדיקות של סוקרי מיגון ועוד.
אחת השאלות המעניינות ביותר הנדונות בנושא זה של תחום דיני הביטוח שהינו תחום חוזי, היא מי המציע, היינו מטעם מי מוגשת הצעת הביטוח ? האם חברת הביטוח היא המציעה והמבוטח הוא הניצע, או אולי דווקא המבוטח הוא המציע לחברת הביטוח לקבלו לביטוח. שהרי, אם הצעת הביטוח מוגשת על ידי המועמד לביטוח, כל עוד לא קיבלה חברת הביטוח ההצעה הרי שאינו מבוטח עדיין. מנגד, במידה והצעת הביטוח מוגשת על ידי חברת הביטוח, הרי שברגע שהמועמד חתם עליה והסכים, הרי שיש לראותו מבוטח החל מאותו רגע. לטענת חברות הביטוח, המבוטח הוא המציע. אלא, שבמצב זה במידה וקורה מקרה הביטוח קודם להסכמת חברת הביטוח יוצא המבוטח ניזוק, אף על פי שחברת הביטוח מתחילה לגבות את דמי הביטוח עם חתימתו על ההצעה.
בפסיקת בתי המשפט נקבע, כי חברת הביטוח המעוניינת שהביטוח יתחיל רק לאחר אישור החתם שלה חייבת להדגיש עוד בהצעת הביטוח כי אין ביטוח עד לאישור החתם וכי הביטוח יתחיל החל ממועד מסוים.
סוגיה נוספת מעניינת היא מה קורה במידה וקיימת אי התאמה בין התנאים המוסכמים בהצעת הביטוח ובין הפוליסה עצמה אותה מקבל המבוטח בשלב מאוחר לחתימתו על ההצעה. האם התנאים המוסכמים בהצעת הביטוח גוברים על התנאים המפורטים בפוליסה עצמה. על קצה המזלג נאמר, כי על פי פסיקת בתי המשפט התנאים המוסכמים בהצעת הביטוח גוברים על התנאים המפורטים בפוליסה.
