האם יש שוני בתקופת התיישנות של תביעות ביטוח כאשר מדובר בביטוחים שונים ? האם יש שוני בין תביעות ביטוח בתחום ביטוח תאונות אישיות לבין תביעות אובדן כושר עבודה ?

              
ג.ג., שחקן כדורסל מקצועי, נפגע במהלך הקריירה שלו וסבל מכאבי ירכיים. בהמשך, קבע המוסד לביטוח לאומי כי ג.ג סובל מנכות צמיתה בשל פגיעתו.

              
מכיוון שג.ג. היה מבוטח בפוליסת ביטוח חיים בחברת כלל הכוללת כיסוי ביטוחי של נכות מתאונה, פנה בתביעה לקבלת תגמולי ביטוח לאור פגיעתו ונכותו הצמיתה.

                
חברת הביטוח דחתה את תביעת הביטוח של ג.ג., בטענה כי חלפו להם 3 שנים ממועד הפגיעה עצמה. ג.ג. טען כי מועד הפגיעה אינו רלבנטי, שכן המועד החשוב הוא מועד קביעת נכותו הצמיתה, שאז הפכה פגיעתו למזכה אותו לתגמולים על פי פוליסת הביטוח.

               
ג.ג. העלה טענה משפטית לפיה הואיל ופגיעתו הצמיתה נגרמה ממיקרו טראומה (כלומר, פגיעות קלות חוזרות ונשנות שהביאו לפגיעה צמיתה) יש לקבוע כי המועד הרלבנטי לבחינת מועד ההתיישנות הוא מועד התגבשות הנזק.

                   
בית משפט המחוזי בחיפה קבע כי הדין עם חברת הביטוח, וכי יש להגיש תביעות ביטוח עד שלוש שנים ממועד קרות האירוע שהביא לנזק, ואין זה משנה אם הנזק התגבש רק מאוחר יותר.

               
אנו סבורים כי מדובר במצב משפטי בעייתי, בו לכאורה נדרש מבוטח לעמוד על זכויותיו בפוליסת ביטוח, גם שעה שאלו לא התגבשו. מאידך, פסיקה זו עומדת בהלימה עם הלכת בית המשפט העליון, שלא מבדילה בין סוגי ביטוחים לצורך בחינת מועד ההתיישנות.

              
על כן, אנו ממליצים בכל לשון לכל מבוטח שסבור כי קמה לו זכאות לקבלת תגמולי ביטוח באמצעות תביעות ביטוח , לפנות בהקדם האפשרי לייעוץ מטעם עורך דין ביטוח לשם בחינת מצבו המשפטי ומימוש זכויותיו.

                    
לקבלת ייעוץ משפטי והערכת תביעתכם ע"י עורך דין ביטוח באפשרותכם לפנות אלינו באמצעות טופס "יצירת קשר" המופיע באתר.

             
נדגיש, כי פנייתכם חסויה ואינה כרוכה בתשלום.