לאחרונה, הוגשה לבית המשפט תביעת רשלנות רפואית של בית חולים "וולפסון", על ידי עזבונו של המנוח אשר נפטר, על פי טענות התביעה, כתוצאה מאותה רשלנות. תמצית השתלשלות האירועים אשר הובילה להגשת תביעה דנן הינה הגעתו של המנוח לבית החולים, בעקבות כאבים עזים שחש בביטנו. על פי הרשומות הרפואיות שהוגשו בצוותא עם כתב התביעה, עולה כי המנוח סיפר לרופא המטפל כי הוא נוהג לעשן הרבה ומשתמש בתרופות הרגעה במצבים של מתח וחרדה. הרופא המטפל הפנה את המנוח לביצוע בדיקות מסויימות והורה על מתן טיפול תרופתי, על מנת לשכך את הכאבים בביטנו.
דע עקא, הרופא שהיה אמון על פיענוח הבדיקות שבוצעו במנוח קבע כי ממצאי הבדיקות תקינים לחלוטין ואף הרופאה שבדקה אותו במחלקה הכירורגית הסיקה כי המנוח אינו סובל מכל בעיה כירורגית שהיא ועל כן הוחלט לאשפזו במחלקה הפנימית של בית החולים, לצורכי מעקב. במהלך האישפוז האמור המשיך המנוח להתלונן על כאבים הולכים ותגברים בביטנו ובעקבות כך המליץ רופא כירורג על הגברת המינון בנטילת התרופה לשיכוך כאבים הניתנת לו. הגברת המינון האמורה אמנם הפחיתה את כאבי המנוח, אך מצבו המשיך להידרדר עד אשר הוא מצא את מותו בתוך בית החולים, כתוצאה מנמק במעיים.
עובר להגשת תביעת רשלנות רפואית של בית חולים, הגישו יורשיו של המנוח תלונה למשרד הבריאות בגין טעויות רפואיות שנעשו, לדידם, על ידי הצוות הרפואי של בית החולים. מטרתה העיקרית של הגשת קובלנה למשרד הבריאות, כאמור, היא להביא לידי כך שהגורמים האמונים על הפיקוח ואכיפת הנהלים במשרד הבריאות יבחנו את נסיבות המקרה הספציפי ובהמשך לכך, יטילו עונשים על הצוות הרפואי ובית החולים שמעסיקו, בגין אותה טעות והחריגה מהנהלים.
הוועדה שמונתה לחקור את נסיבות האירוע על ידי משרד הבריאות, הגיעה למסקנה כי הטיפול שנעשה במנוח היה מסוג רשלנות רפואית של בית חולים לכל אורכו, הן בשל העובדה שהצוות הרפואי התעלם מתסמינים שהופיעו במנוח ואשר יש בהם כדי להעיד על נמק במעיים והן בעקבות פיענוח לקוי של ממצאי הבדיקות. בעקבות פירסום ממצאי התחקיר שערך משרד הבריאות, כאמור, הוגשה תביעת רשלנות של בית חולים דנן, במסגרתה נטען כי מתקיים קשר סיבתי ישיר בין רשלנות הצוות הרפואי למותו של המנוח.
במסגרת כתב ההגנה שהוגש על ידי בית החולים, נטען כי הטיפול שביצע הצוות הרפואי במטופל היה מקצועי, כך שלא סטה מן הפרקטיקה הרפואית המקובלת בתחום. לא כל שכן, הסיבה למותו של המנוח הינה נמק במעי הדק, שהינו, על פי חוות הדעת שהגוגשה מטעם בית החולים, נזק שקשה מאד לאבחנו. זאת ועוד, לטענת בית חולים "וולפסון" בכל מקרה לא היה ניתן למנוע את מותו של המנוח ועל כן אין למצוא כל קשר סיבתי בין מותו לבין רשלנות רפואית של בית חולים, המוכחשת בכל מקרה על ידי בית החולים, כמפורט לעיל.
בית המשפט טרם הכריע בין טענותיהם השונות של הצדדים, אך ניסיון העבר מלמד כי בית המשפט ייטה לאמץ את מסקנות וועדת החקירה שהוקמה על ידי משרד הבריאות ויקבע, ככל הנראה, כי עסקינן בהתנהגות מסוג רשלנות רפואית של בית חולים.
תגובות
