חובת הגילוי בדיני הביטוח מתחלקת לשתיים: חובת גילוי של מבטח וחובת גילוי של מבוטח, אל כל אחת מהן נתייחס להלן בנפרד.
[א] חובת גילוי של מבטח -
לפיה, על חברת הביטוח לחשוף עוד בשלבים המוקדמים של הצטרפות המבוטח לביטוח, וכבר בשלב הצעת ביטוח, את מלוא החריגים הקיימים בפוליסה ואשר נועדו לשיטתה לפטרה מחבות בקרות מקרה ביטוח. מבטח שלא עשה כן, ולא הבהיר למבוטח מלוא החריגים, לא יוכל להסתמך עליהם בשלב מאוחר יותר. חובת הגילוי של המבטח היא יציר הפסיקה.
בכל הנוגע לחובה זו, אנו ממליצים לכם לעיין גם בכתבות " חובת הגילוי של מבטח " ו- " חובת היידוע והווידוא " שפורסמו באתר.
[ב] חובת גילוי של מבוטח –
חובה זו קבועה בחוק חוזה הביטוח, כאשר הסעיפים הרלבנטיים לעניין זה הינם: סעיף 6 העוסק בחובה עצמה, סעיף 7 העוסק בתוצאות אי הגילוי וסעיף 8 של חוק חוזה הביטוח העוסק בשלילת תרופות.
משמעות חובה זו היא שעל המבוטח בעת ההצטרפות לביטוח להשיב באופן מלא וכנה על השאלות שנשאל, כאשר הרציונל הוא לגשר על פער המידע בין המבטח למבוטח ולאפשר לחברת הביטוח לשקול האם היא מעוניינת לצרפו לביטוח ובאילו תנאים.
ברבות השנים התפתחה בפסיקה חובת גילוי יזומה של המבוטח לגבי מידע עליו לא נשאל המובטח. בבסיס חובה זו עומדת העמדה כי על המבוטח אינו פטור מגילוי מידע מהותי רק בשל העובדה שלא נשאל על כך, וחברות הביטוח נוטות לעשות שימוש רב בחובה זו. יחד עם זאת יש לציין, כי ישנם רבים הסבורים כי צריך לבטלה. על אף שחברות הביטוח נוטות לעשות שימוש רב בחובה זו, הנטל להוכיחה הוא כבד מנשוא. על חברת הביטוח להוכיח כי המבוטח הסתיר עניין מהותי ממנה תוך שהוא פועל בכוונת מרמה לפיה אם לא ירמה לא יוכל להשיג כיסוי ביטוחי.
בכל הנוגע לעקרון חובת הגילוי, אנו ממליצים לכם לעיין גם בכתבה " חובת הגילוי בביטוח של מבוטח " שפורסמה באתר.
