חוק זכויות החולה

חוק זכויות החולה התשנ"ו – 1996 (להלן: " חוק זכויות החולה ") הינו חוק המהווה אבן דרך משמעותית ביותר בכל הנוגע לעיגון זכויותיהם של מטופלים המבקשים לקבל טיפול רפואי במוסד רפואי בישראל. בין היתר, מעניק חוק זכויות החולה תוקף חוקי לעקרונות רבים אשר היוו עד למועד פרסום החוק עקרונות הנובעים מפסיקת בתי המשפט, ללא שהיה להם בסיס חוקי להיתמך בו.

                
בכתבה זו ננסה לעמוד בקצרה על עיקרי חוק זכויות החולה.

                  
בתחילתו, מפרט חוק זכויות החולה את זכויותיהם של מטופלים לקבל טיפול רפואי בהתאם לכל ההסדרים החוקיים של מערכת הבריאות בישראל. כך לדוגמא, מבהיר חוק זכויות החולה, כי במקרה של מצב חירום, זכאי כל אדם לקבל טיפול רפואי ללא כל התניה. מכאן, שבמצב חירום לא יוכל מוסד רפואי זה או אחר לדחות את קבלתו של אדם לטיפול דחוף מסיבות בירוקרטיות כגון אי תשלום אגרת קופ"ח וכיו"ב.

              
חוק זכויות החולה מדגיש כי אין לבצע אפליה במתן טיפול רפואי מכל טעם שהוא ולרבות מטעמים של דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא ונטייה מינית.

               
בנוסף לכך, חוק זכויות החולה מציין, כי לכל מטופל הזכות לדעת את זהות האדם שמטפל בו. כך גם רשאי כל מטופל לבקש לקבל חוות דעת שנייה על מצבו הרפואי. לדוג', אדם אשר מאושפז בבית החולים ומעוניין שרופא מומחה אשר אינו נמנה על עובדי בית החולים יבחן את מצבו, מחויב בית החולים לסייע למטופל בכך.

                  

    
      

חוק זכויות החולה נותן גם אסמכתא חוקית לזכותו של מטופל לכבוד ולפרטיות. המדובר למעשה בהוראה ספציפית אשר מקבילה את האמור בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ולמעשה מיישמת אותו למצב של טיפול רפואי.

 

 

                        

נקודה מהותית ביותר המפורטת במסגרת חוק זכויות החולה ואשר מהווה בסיס לתביעות רבות של רשלנות רפואית, הינה הנושא הקרוי הסכמה מדעת.

                  
על פי הוראות חוק זכויות החולה על מטפל ליתן למטופל מידע רפואי רלבנטי אודות טיפול מסוים, וזאת על מנת לאפשר למטופל את שיקול הדעת האם להסכים לטיפול אם לאו. החוק מציין רשימה פתוחה של פרטים שחובה להביאם לידיעת המטופל כגון האבחנה הרפואית של המטופל, תיאור ההליך הצפוי וסיכויי הצלחתו, הסיכונים ותופעות הלוואי של הטיפול, סיכויים וסיכונים של טיפולים חלופיים וכן עובדת היות הטיפול חדשני. כאמור, מדובר ברשימה פתוחה ובכל טיפול יש לבחון האם קיים מידע מהותי נוסף שעל מטפל ליידע את המטופל לגביו.

                   
המטרה בחובת קבלת ההסכמה מדעת, היא לאפשר למטופל נקיטת שיקול דעת בדבר רצונו לעבור טיפול זה או אחר. על כן, קיימת חובה למטפל ליידע את המטופל בדבר הפרטים הנ"ל בשלב מוקדם ככל האפשר. לדוג', מתן מידע כנ"ל דקות טרם ניתוח כאשר המטופל כבר שוכב על שולחן הניתוחים לא ייחשב כמתן מידע ראוי בהתאם לחוק (ככל שלא מדובר במקרה חירום).

                 
מתן הסכמה מדעת מצדו של מטופל יכול להיעשות לכאורה הן בכתב והן בעל פה, ואולם ישנה רשימה המצויה בתוספת של חוק זכויות החולה שלגביה מחויב מטפל לקבל הסכמה מדעת בכתב. כך לדוג' במצב של ניתוחים (למעט כירורגיה זעירה), צינטורים וכו'.

                 
כמובן שחובת קבלת ההסכמה מדעת מוחרגת למצבים מסוימים כגון מצב חירום רפואי.

                
עוד חובה אשר מקבלת גושפנקא במסגרת חוק זכויות החולה הינה החובה של מוסד רפואי לערוך רשומה רפואית. על פי הוראות חוק זכויות החולה, על הרשומה הרפואית לכלול בין היתר את פרטי המטופל והמטפל, מידע אודות הטיפול הרפואי שניתן, עברו הרפואי של המטופל, אבחון מצבו הרפואי והוראות לטיפול. למטופל קמה זכות לקבל העתק מהרשומה הרפואית שנערכה בעניינו, אלא במצבים בהם מתן המידע יכול לגרום נזק חמור למטופל לסכן את חייו.

                    
בתוך כך, ובמקביל לזכותו של מטופל על פי חוק זכויות החולה לקבל לרשותו העתק של הרשומה הרפואית, מצויה גם חובתו של המוסד המטפל לשמור בסודיות על המידע הנוגע למטופל, ולא להעבירו, אלא בתנאים מסוימים הקבועים בחוק (בהסכמת המטופל לדוג').

                  
חוק זכויות החולה מעגן במסגרתו גם את זכויות המטופל לפנות אל ועדת בדיקה בתלונה אודות טיפול אשר קיבל, וכן את הקמתה של ועדת בקרה ואיכות אשר אמורה לוודא כי שירותי הבריאות למטופלים ניתנים באופן תקין.

              
חוק זכויות החולה הינו חוק חשוב, מהותי, המהווה בסיס לפרקטיקה יום יומית במסגרת קופות החולים ובתי החולים. חוק זכויות החולה מעניק בידי המטופל זכויות ומטיל על המטפל חובות, וכל זאת על מנת להבטיח כי מתן הטיפול הרפואי יעשה באופן המקצועי ביותר ותוך  הצבת כבודו, פרטיותו ובריאותו של המטופל בראש מעייניו של המטפל.

                   
גולשים יקרים, אם הנכם סבורים כי נעשה לכם או למי מיקיריכם עוול, וכי הטיפול שהוענק לו נעשה ברשלנות ו/או נעשה בניגוד לחובותיו של המוסד המטפל בהתאם ללשון חוק זכויות החולה, פנו לעורך דין הבקיא בתחום הרשלנות הרפואית לצורך בחינת זכויותיכם המשפטיות. 

              
לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עורך דין רשלנות רפואית והערכת סיכויי התביעה, באפשרותכם לפנות אלינו באמצעות טופס יצירת קשר המופיע באתר. ייעוץ וליווי משפטי מוקדם עשוי לשפר את מצבכם המשפטי. 

                   
נדגיש כי פנייתכם חסויה ואינה כרוכה בתשלום.

     

אהבתם את הכתבה? לעדכונים ללא תשלום

תגובות