מהי תאונת דרכים? מתי יכולים נפגעי תאונות דרכים להגיש תביעה תאונת דרכים ?
על פניו, המענה לשאלות אלה נראה פשוט למדי. אולם, העמקה בפסיקת בתי המשפט מגלה, כי שאלות אלה אינן פשוטות כלל ועיקר ומעוררות מספר רב של מחלוקות, כאשר תביעה תאונת דרכים המתקבלת על ידי שופט אחד, לא בהכרח תתקבל על ידי שופט אחר. בשל כך, מלאכתם של עורכי דין תאונות דרכים בבחינת השאלה מהי תאונת דרכים ובחינת ציבור נפגעי תאונות דרכים, נעשית קשה יותר ויותר.
על פי ההגדרה הבסיסית הקבועה בחוק פיצויים נפגעי תאונות דרכים, צריכים להתקיים שישה רכיבים, על מנת שתאונה תיחשב תאונת דרכים: [1] מאורע. [2] נזקי גוף (נזק גוף /ואו נפש). [3] שנגרמו עקב. [4] שימוש. [5] ברכב מנועי. [6] למטרות תחבורה.
ננסה לעמוד בקצרה על רכיבים אלו:
[1] מאורע – על נפגע להוכיח קיומם של נסיבות עובדתיות ובכלל זה אירוע תאונתי, אשר בצירוף לשאר התנאים הקובעים עולה כדי תאונת דרכים. מדובר בהתרחשות המהווה יחידה בפני עצמה בשונה מהליך הדרגתי התלוי בגורמים שונים.
[2] נזקי גוף – צריך שייגרם לנפגע בתאונה נזק גוף ו/או נפש.
[3] שנגרמו עקב – על נזקי גוף (נזק גוף ו/או נפש) להיגרם כתוצאה משימוש ברכב מנועי, שימוש אשר נעשה כפי שנראה להלן לצרכי תחבורה.
[4] שימוש – בין היתר נסיעה, כניסה או ירידה מהרכב, טיפול או תיקון דרך (שלא במסגרת עבודה), דחיפה או גרירה של הרכב והחנייתו, נפילה מרכב חונה או נפילה של חלק של מהרכב או מטענו.
יש לציין, כי לא כל שימוש ברכב נחשב כ"שימוש" כמשמעו בחוק פיצויים נפגעי תאונות דרכים. כך למשל, השאלה האם שימוש בכלי הרכב כמגרש משחקים נחשב כ"שימוש" במשמעו של חוק פיצויים נפגעי תאונות דרכים, אינה פשוטה כלל ועיקר ועוררה לא מעט מחלוקות בפסיקה. על עניין זה נדון במאמר נפרד.
[5] רכב מנועי - השאלה מהו רכב מנועי אינה פשוטה. ישנם כלי רכב, אשר לא ברור כלל וכלל האם ביקש המחוקק לכלול אותם במסגרת החוק, כמו מלגזה או קלנועית וכלי רכב שנראים לעיתים ככאלה אשר אינם נחשבים כלי "רכב מנועי" כמשמעו של מונח זה בחוק, נחשבים ככאלה.
ככלל, רכב מנועי הוא כזה העונה לקיומם של שלושה יסודות מצטברים: [א] היסוד ההנעתי – כלומר, הרכב נע באמצעות כוח מיכני. לפי מבחן זה, רכב שהוצע ממנו המנוע באופן זמני לצורך תיקון, עדיין ממלא אחר יסוד זה. אולם, רכב שעמד ללא מנוע מספר חודשים לאחר שהמנוע פורק בשל כוונה של בעל הרכב למוכרו, איבד את אופיו הממונע ולא ממלא יותר אחר יסוד זה. [ב] יסוד הקרקע – הכוונה היא שרק רכב מנועי יבשתי הנע על פני הקרקע ייחשב כלי רכב מנועי. לאמור, כלי שיט וטיס אינם נחשבים כלי רכב מנועי. [ג] היסוד הייעודי – כלי הרכב שעיקר ייעודם לשמש לתחבורה יבשתית, נחשבים ככלי רכב מנועי. המונח מצומצם לכל אותם רכבים העשויים להוביל בני אדם, או לפחות לשאת את האדם המפעיל אותם. ההגדרה בחוק מרחיבה את הייעוד התחבורה היבשתית גם לכלי עבודה ממונעים, שעיקר ייעודם ביצוע עבודות, בתנאי שהם כשירים לנוע בכביש.
[6] למטרות תחבורה – ברכיב זה ביקש המחוקק למנוע פרשנויות מיותרות של המושג תאונת דרכים. לאמור, רק נזקי גוף (נזק גוף או נפש) הנגרמים עקב שימוש ברכב מנועי אשר נעשה למטרות תחבורתיות יהיו ברי פיצוי.
במידה וששת הרכיבים האמורים אינם מתקיימים, אין זה אומר, כי לא קיימת עילת תביעה תאונת דרכים מכוח חוק פיצויים נפגעי תאונות דרכים. פרט להגדרה הבסיסית, קובע חוק פיצויים נפגעי תאונות דרכים שלוש חזקות, לפיהם תיחשב תאונה תאונת דרכים, אף על פי שאינם עונים בהכרח להגדרה הבסיסית. על פי החזקה השכיחה ביותר, תאונה תיחשב תאונת דרכים במקרה בו הרכב הוא רב תכליתי ומקיים אחר פעולות נוספות שאינן נופלות לגדר ההגדרה הבסיסית שפירטנו. מדובר בכל אותם מקרים בהם התאונה מתרחשת עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, בתנאי שהרכב לא שינה את ייעודו המקורי הרב תכליתי והתאונה אירעה כאשר הכוח המיכני נוצל למטרה הלא תעבורתית.
כפי הניתן לראות, בחינת היות תאונה תאונת דרכים כמשמעה בחוק מורכבת וסבוכה ולכן אנו ממליצים לכן לפנות לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עורכי דין תאונות דרכים, בכל מקרה של ספק.
בכל הנוגע לבחירת עורכי דין תאונות דרכים, ראו כתבה שפורסמה באתר בעניין.
לקבלת ייעוץ משפטי והערכת סיכויי תביעתכם על ידי עורכי דין תאונות דרכים, באפשרותכם לפנות אלינו באמצעות טופס "יצירת קשר" המופיע באתר.
נדגיש, כי פנייתכם חסויה ואינה כרוכה בתשלום.
