נכות הינה מגבלה גופנית או נפשית. הנכות יכולה להיות רפואית ו/או תפקודית (מקצועית), זמנית, או קבועה, חלקית או מלאה. לא כל נכות רפואית בהכרח משפיעה על היכולת לתפקד ובפעמים רבות הנכות היא זמנית בלבד.
נכות זמנית, כמשמעה היא נכות אשר עשויה לחלוף תוך תקופה מסוימת, ואילו נכות קבועה היא תמידית, כזו שתיוותר אצל הנפגע. נכות כאמור יכולה להיות חלקית או מלאה.
תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1956, הם הכלי המשמש רופאים מומחים להערכת אחוזי נכות. לרוב, אחוזי הנכות המופיעים בתקנות הינם בגדר המקסימום האפשרי עבור האיבר המבוקש והמומחים הרפואיים נוטים לעשות בהם שימוש בהתאמה, תלוי במצב הנפגע.
בכל הנוגע להבדלים בין נכות רפואית לנכות תפקודית, ראה הכתבה " נכות רפואית כמדד " אשר פורסמה באתר.
חשוב לשים לב, כי בביטוחים רבים מוגדר המונח " נכות " כאובדן מוחלט של האיבר או אובדן של כושר פעולתו. ולכן, הכרתו של אדם כנכה על ידי המוסד לביטוח לאומי, אינה מביאה בהכרח להכרתו כנכה על פי פוליסת הביטוח.
