מלבד ההתבססות המתבקשת על עוולת הרשלנות במסגרת תביעת רשלנות רפואית שיניים, במרבית התביעות בתחום נטענות טענות נוספות, המתבססות על עוולות נזיקיות אחרות ו/או חוקים מסוימים, אשר אף בגין התגבשותם טוען התובע כי יש לפצותו.
כך, יכול וכתב תביעה רשלנות רפואית שיניים יכלול את הטענה לפיה רופא השיניים הפר כלפי התובע חובות המוטלות עליו בחוק זכויות החולה, התשנ"ו – 1996, חוק החוזים תשל"ג – 1973 ו/או חוק יסוד כבוד האדם וחירותו התשנ"ב – 1992. סמכותו של המטופל לתבוע את רופא השיניים בגין הפרת החובות המעוגנות בחוקים הנזכרים לעיל נובעת מסעיף 63 לפקודת הנזיקין תשכ"ח – 1983, המעגן את עוולת הפרת החובה החקוקה.
קצרה היריעה מכדי לפרט את כל החובות המוטלות על רופא השיניים בחוקים המפורטים לעיל ועל כן נתמקד בהפרת חובות הגילוי ועיקרון ההסכמה מדעת לטיפול המנויים בסעיף 13 לחוק זכויות החולה.
הסעיף האמור דן, אם כן, בעיקרון ההסכמה מדעת לטיפול רפואי וקובע כי אין להעניק טיפול רפואי, אלא אם ניתנה על ידי המטופל הסכמה מדעת, על פי ההוראות המנויות בחוק. יתר על כן, על מנת לקבל הסכמה מדעת זו, קובע החוק כי על הרופא למסור למטופל את האינפורמציה הרפואית הדרושה לו באופן סביר (החוק דורש כי המידע הנ"ל יכלול, בין היתר, את הסיכונים הכרוכים בטיפול, לרבות תופעות לוואי שעלולות לצוץ בגינו, כמו גם סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים אחרים שניתן לבצע במטופל ועוד), והכול בכדי לאפשר לו להגיע להחלטה האם להסכים לטיפול המוצע לו.
כך, במידה ורופא השיניים לא פירט בפני המטופל את הסיכונים הקיימים בזריקת אלחוש, עובר לביצועה, או לא התייחס לסיכויים ו/או לסיכונים של טיפול רפואי חלופי, ייתכן ובית במשפט יכיר בכך שהופרו על ידו חובות המנויות בחוק וכי אך בשל כך, בגין הפגיעה באוטונומיה של המטופל, יש להעניק לתובע פיצוי במסגרת תביעת רשלנות רפואית שיניים שהוגשה מטעמו.
זאת ועוד, על רופאי השיניים חלות חובות ספציפיות המנויות, בין היתר, בתקנות רופאי השיניים (מרפאות של תאגידים) תשנ"ג – 1983, אשר הפרתן יכולה אף היא להקים לתובע עילת תביעה המבוססת על העוולה של הפרת חובה חקוקה. כך, למשל, קובעות התקנות כי על רופא שיניים "אחראי", כהגדרתו בחוק, מוטלות חובות לדווח למנהל הכללי של משרד הבריאות (או למשנה לו או לכל נושא משרה אחר במשרד הבריאות שמונה על ידי המנהל, בהתאם לנסיבות העניין) על כל אירוע שבמסגרתו נפגע מטופל ועל כל מקרה בו עולה חשש כי ניתן יהיה לראות בו רשלנות רפואית שיניים. יש לציין כי חובת הדיווח האמורה הינה בעלת חשיבות רבה שכן לו היה רופא השיניים מדווח על אירוע פגיעה רשלני במועד, כפי שהוא מחוייב לעשות, ייתכן והניזוק היה מקבל טיפול מיידי על ידי גורמים מומחים המוסמכים יותר לסוג הנזק שנגרם או עלול להיגרם לו עקב אותו טיפול, כאמור.
הנה כי כן, במידה וחובת הדיווח האמורה מופרת על ידי רופא שיניים, אשר עונה להגדרות החוק, יטען התובע כי הוא הפר את חובתו החקוקה ואף בשל כך יש לחייבו בפיצוי במסגרת תביעת רשלנות רפואית שיניים.
