רשלנות רפואית פרפלגיה

פרפלגיה הינה שיתוק חלקי או מלא של הרגליים, כאשר הסיבות הגורמות לה הן לרוב פגיעה בעמוד השידרה או מחלה, המלוות באיבוד תחושה באיזור הפגיעה או המחלה ובקשיים בשליטה על הסוגרים.

   
מרבית תביעות רשלנות רפואית פרפלגיה עוסקות באיבחון מאוחר של מחלה, אשר החמיר את נזקי המטופל וגרם לו לשיתוק מוחלט בשתי רגליו.

          
נערה בת 17 הגיעה לקופת חולים של ההסתדרות הכללית, לאחר שהחלה לחוש כאבים בגבה. רופא קופת החולים הפנה אותה לביצוע צילום רנטגן, אולם תוצאות הצילום התעכבו וכאביה של הקטינה החמירו. לאור זאת, ומבלי להמתין לתוצאות הבדיקה, ניגשה הקטינה לבית החולים "סורוקה" והופנתה לטיפול אורטופדי. האורטופד ערך לה בדיקה פיסית בלבד ושלח אותה לרופא הפסיכיאטרי של בית החולים, אשר קבע כי היא סובלת מתגובה היסטרית לנפילה שהייתה לה במסגרת טיול בית ספר. לאחר שנשלחה חזרה לביתה, הידרדר מצבה הרפואי יותר ויותר והיא החלה לאבד שליטתה על סוגריה והתקשתה לקום ממיטתה. כאשר התקשרה אימה לרופא קופת החולים, אמר לה האחרון כי הקטינה יכולה לקום ללא עזרה, היות והיא סובלת מבעיות פסיכיאטריות ותו לא. לאחר שנבדקה על ידי פסיכיאטר נוסף, הועלה החשש שמא הקטינה סובלת מבעיה רפואית שאינה נפשית ועל כן הופנתה לביצוע צילום בגבה. תוצאות הצילום שנתקבלו העידו כי היא סובלת מגידול בגבה, אולם הגילוי והניתוח להסרתו היו מאוחרים מדי באופן שכיום המטופלת סובלת משיתוק מוחלט של רגליה ומאי שליטה על הסוגרים.

          
במסגרת תביעת רשלנות רפואית שהוגשה על ידי הניזוקה נטען כי הגידול הממאיר לחץ על חוט השידרה שלה  וגרם לה לפרפלגיה. עוד טענה כי בשל רשלנות רפואית מצד הצוות הרפואי שטיםל בה, לא אובחנה המחלה בזמן והדבר גרם לה לאיבוד יכולת ההליכה. על פי נתונים שעלו בחוות הדעת שהוגשה מטעמה עם כתב תביעת רשלנות רפואית דנן, עולה כי איבחון המחלה בזמן, קרי, במועד בו המטופל עדיין מסוגל ללכת, מגדיל את הסיכוי לשמור על יכולת ההליכה שלו בכשמונים אחוזים ואילו איבחון המחלה לאחר שהמטופל כבר משותק מוביל לכך שסיכויו ללכת בעתיד הינם מזעריים.

         
בית המשפט קובע כי לא יכול להיות ספק כי בעת שנבדקה התובעת בקופת החולים היא הייתה חולה כבר במחלת הסרטן וכי התסמינים שהופיעו בה – קשיי הליכה וכאבי גב עזים, הצריכו את הצוות הרפואי לערוך בירור מעמיק הנוגע להימצאותה של המחלה. תחת זו, סברו הרופאים כי התובעת סובלת ממחלה נפשית. בית המשפט מציין כי אמנם לא כל טעות בשיקול דעתו של הרופא תהווה רשלנות רפואית, אולם בנסיבות העניין התנהגות הצוות הרפואי שבדק אותה לא תאמה את הסטנדרטים הרפואיים הדרושים, עובדה שמביאה את בית המשפט לקביעה כי עסקינן במקרה מובהק של רשלנות רפואית פרפלגיה.

       
מעבר לכך, על פי הרשומות הרפואיות הוכח בפני בית המשפט כי התובעת לא סבלה משיתוק עת פקדה את בית החולים סורוקה, כך שסיכויי החלמתה בשלב זה, אילו היה הצוות הרפואי מאבחן את הגידול בגבה, היו גדולים יותר וסביר להניח שהפרפלגיה ממנה היא סובלת היום הייתה נמנעת.

      
לאור כל זאת מעמיד בית המשפט את הפיצוי לו זכאית התובעת על הסך של כשני מיליון ש"ח.

      
ת.א 942/88

אהבתם את הכתבה? לעדכונים ללא תשלום

תגובות