עו"ד רפאל אלמוג
אחד התפקידים החשובים והקשים המוטלים על עורך דין רשלנות רפואית הוא הוכחת הקשר הסיבתי בעוולת הרשלנות. על מנת שתביעת רשלנות רפואית תצלח, על עורך דין רשלנות רפואית להראות כי הרשלנות הרפואית היא זו שגרמה לנזקיו של הניזוק, או, לחילופין, היוותה אחת הסיבות להתגבשותם.
במסגרת הוכחת אותו קשר סיבתי, על עורך דין רשלנות רפואית להצביע על התקיימותם של שתי יסודות: יסוד עובדתי ויסוד משפטי. את קיומו של הקשר הסיבתי העובדתי נוהג בית המשפט לבחון על פי מבחן הקרוי "מבחן האלמלא", במסגרתו נשאלת השאלה האם אלמלא התנהגותו הרשלנית של הרופא היה נגרם הנזק למטופל. שאלה זו, מטרתה לבדוק מהו הגורם העובדתי שהוביל לנזק. כך, אם יוכיח עורך דין רשלנות רפואית כי אלמלא רשלנותו של הרופא לא היה נגרם כל נזק למטופל, הרי שהוא יעמוד ביסוד הראשון שבהוכחת הקשר הסיבתי, כאמור. היסוד השני שיהא עליו להוכיח הוא יסוד הקשר הסיבתי המשפטי. הדרך להוכיח יסוד זה היא על ידי שימוש במבחן הצפיות, במסגרתו תישאל השאלה האם רופא סביר היה יכול וצריך לצפות שהתרשלותו תגרום לנזק אותו חווה המטופל. תשובה חיובית לשאלה דנן, לפיה הרופא הסביר אכן היה צריך לצפות נזק זה, תבסס את קיומו של קשר סיבתי בין התנהגות הרופא לקרות הנזק.
על פניו, נראה כי לכאורה לא קיים כל קושי מיוחד בהוכחת הקשר הסיבתי. אולם, לעיתים נסיבות המקרה מובילות לכך שלא ניתן להצביע בבהירות על קשר סיבתי ישיר בין התרשלות הרופא לנזק שארע לניזוק. למשל, כאשר הנזק נגרם בעקבות התערבות של גורם נוסף, שאינו קשור בהתנהגותו של הרופא. מקרים מסוג זה הינם שכיחים בחיי היום יום.
לשם המחשת הסוגיה נטול מקרה אודות רשלנות רפואית בלידה אשר נדון בפסיקה:
נסיבות המקרה עסקו בלידה מוקדמת של תינוקת, אשר במהלכה נגרם ליולדת דימום ובעקבותו החליטו הרופאים על עריכת ניתוח קיסרי. התינוקת שנולדה סבלה משיתוק מוחין והוכרה כנכה במאת האחוזים.
במקרה דנן, כאשר בוחנים את הקשר הסיבתי, הרי שהדימום שנגרם לאישה הוא הגורם הנוסף שעשוי להיות זה שהוביל לנזקה של התינוקת, ללא כל קשר להתנהגות הרופאים והחלטתם לבצע ניתוח קיסרי. אל בית המשפט הוגשה תביעת רשלנות רפואית בלידה במסגרתה טענו התובעים באמצעות עורכי דין רשלנות רפואית ובהסתמך על חוות דעתו של מומחה רפואי, כי אלמלא ניתחו הרופאים את האם בניתוח קיסרי, לא היה נגרם לוולד כל נזק. בנוסף, טענו כי הרופא הסביר יכול וצריך היה לצפות כי בחירה בסוג טיפול זה, בנסיבות העניין, עלולה להוביל לנזקים שנגרמו לתינוקת בפועל.
בית המשפט קבע כי לא הוכח קשר סיבתי במידה הדרושה (מאזן ההסתברויות) ועל כן, לכאורה, על פי תנאי התקיימותה של עוולת רשלנות רפואית בלידה התובעים אינם זכאים לכל פיצוי. יחד עם זאת, בית המשפט מוסיף כי בכל הקשור למקרים בהם מעורב גורם נוסף המקשה על מתן תשובה ברורה בכל הנוגע לקשר הסיבתי, יש לבצע הערכה של ה"תרומה" שהביאו הגורמים השונים לאירוע הנזק ועל פי שיעור התרומה של ההתנהגות הרשלנית מצד הרופאים, ייקבע הפיצוי לניזוק.
הנה כי כן, כשם שדרכו של עורך דין רשלנות רפואית בלידה איננה קלה, כך, לעיתים, קשה בחינתו של אותו קשר סיבתי אף על ידי בית במשפט עצמו.
תגובות
