תביעות אובדן כושר עבודה - תפקידו של רופא תעסוקתי:
ניתן לומר כי על אדם הטוען לאובדן כושר עבודה לעבור שלושה שלבים בטרם יוכר כזכאי לקבל תגמולים מהמוסד לביטוח הלאומי. בשלב הראשון, יהא על המבוטח לקבל אישור רשמי המעיד כי אכן נגרמה לו פגיעה המגבילה את כושר עבודתו. לאחר מכן, יהא על המבוטח להגדיר את מידת הפגיעה, כאשר אם ברצונו לקבל תגמולים מהביטוח הלאומי, עליו לוודא כי מידת הפגיעה האמורה תואמת את הגדרת אובדן כושר עבודה כפי שהיא משתקפת בפוליסה ובהוראות הדין. לבסוף, יהיה עליו לדרוש פיצוי על פי מידת הפגיעה שנגרמה לו, כאמור ובהתאם לתקופה שייעדר מהעבודה בגין פגיעה זו.
תפקידו של רופא תעסוקתי רלוונטי לכל השלבים המפורטים לעיל. הרופא התעסוקתי הוא הכתובת הראשונה לכל נפגע אשר חפץ להגיש תביעת אובדן כושר עבודה לפיתחו של המוסד לביטוח לאומי ענף נכות כללית או כנגד חברת ביטוח המבטחת על פי פוליסת ביטוח פרטית. ודוק, סמכותו העיקרית של רופא תעסוקתי הינה לקבוע האם המצב הרפואי של אותו אדם גורם לו לאובדן כושר עבודה חלקי או מלא. אשר על כן, אם פלוני סבור כי אכן נפגם כושרו לעסוק בעיסוקו הרגיל, עליו לפנות לרופא תעסוקתי, אשר יחליט באיזה שיעור נפגם כושר העבודה, אם בכלל, ובנוסף יקבע האם ומתי יוכל אותו פלוני לשוב לעבוד בעבודתו. לא למותר לציין כי בטרם יפנה פלוני לבדיקה אצל רופא תעסוקתי, עליו לאסוף את כל התיעוד הרפואי הנוגע להגבלה הפוגעת, לטענתו, בכושרו לעבוד. לא זו אף זו, הרופא התעסוקתי יבסס את החלטתו על אותם מסמכים רפואיים, אולם גם לסוג העבודה של אותו פלוני יש השפעה על קביעתו. כך, במידה וסוג העבודה הקבועה של הנבדק דורשת ממנו מאמץ פיסי רב, אותו הוא אינו יכול לשאת בשל המגבלה הרפואית ממנה הוא סובל, ייטה הרופא התעסוקתי לקביעה כי עסקינן במקרה של אובדן כושר עבודה המזכה את הנפגע בפיצוי על ידי המוסד לביטוח לאומי.
ישנם מקרים בהם הרופא התעסוקתי אינו יכול לקבוע באופן נחרץ את מצבו של הנפגע, בהסתמך על תיאור העבודה שלו והמסמכים הרפואיים שנמסרו על ידו בלבד. במקרים אלו, יזמין הרופא התעסוקתי את הנפגע למרפאתו, על מנת לבצע בו בדיקה פיסית, אשר בעקבותיה ייקבע סופית האם איבד הנפגע את יכולתו לעבוד ובאיזה שיעור יש להעריך את אובדן כושר עבודה זה.
חשוב לציין כי ישנם מצבים בהם הרופא התעסוקתי יקבע כי הנפגע לא איבד באופן מוחלט את כושרו לעבוד ועל כן הוא מסוגל להמשיך לעסוק בעיסוקו הרגיל. בהקשר זה ייתכן ואותו רופא יחליט כי הנפגע יבצע את עבודתו באופן שונה, כך שיינתנו לו הקלות מסוימות (כגון: פטור מעמידה ממושכת בזמן העבודה, איסור עבודה במקום רועש וכדומה).
בנוסף לאמור לעיל, ישנו הליך בתביעות אובדן כושר עבודה המוגשות למוסד לביטוח לאומי, המכונה בשם החמרת מצב רפואי. במסגרת הליך זה טוען אדם שנקבעה לו בעבר נכות רפואית, כי חלה החמרה במצבו הרפואי, אשר בגינה נפגע עוד יותר כושרו לעסוק בעיסוקו. הרופא התעסוקתי הוא הגוף שמחליט האם אכן עסקינן בהחמרת מצבו הרפואי של פלוני, כך שהחלטת הרופא משליכה על המשך יכולת העבודה של פלוני אף בהקשר זה.
פסקי דין רלבנטיים
מאמרים נוספים בנושא
תגובות
