שאלה מעניינת היא, מה הדין המשפטי, שעה שאדם נפגע עקב תאונת דרכים ונזקו מסתבך בהמשך הטיפול בו, בגין רשלנות רפואית של רופאיו. במצב זה, נשאלת השאלה כנגד מי יכול הנפגע להגיש תביעת פיצויים ?
ובכן, ההנחה הבסיסית היא שהנפגע זכאי להגיש תביעת פיצויים. אולם לכאורה, על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים , חל עקרון ייחוד העילה (עליו ניתן לקרוא בכתבה נפרדת), לפיו הנפגע לכאורה חסום מלהגיש תביעת פיצויים בעילה של רשלנות רפואית בזמן שהמקור לפגיעתו היא תאונת דרכים.
בהתאם לכך, קבע בית המשפט העליון, כי לחייבים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים לא קמה עילת שיפוי או עילה של תביעת פיצויים כלפי מי שברשלנותו גרם או תרם לנזק הגוף של נפגע תאונת דרכים.
לאור האמור, ניתן לומר, כי על נפגע תאונת דרכים אשר נזקו הוחמר בגין רשלנות רפואית, לתבוע את נזקיו הכוללים (תאונת דרכים + רשלנות רפואית), במסגרת תביעת פיצויים נגד מבטחת החובה של הרכב בו הוא נפגע.
יחד עם זאת, קבע בית המשפט העליון בעניין אחר, כי יש לבצע מבחן של קשר סיבתי משפטי בין התאונה לבין הנזק, אשר ייקרא מבחן הסיכון. כוונה היא, שככל שהנזק יכול להיות במסגרת הסיכון האפשרי עקב תאונת דרכים, הרי שיראו בו כנובע ממנה. בהתאם לכך נפסק, כי רשלנות רפואית, הנה סיכון קיים שנכנס לתוך מעגל הסיכון ועל כן נחשב כנובע מתאונת הדרכים.
למרות האמור, במצב שבו הנזק שנגרם עקב רשלנות רפואית הנו חמור ביותר, באופן אשר ניתן לומר לגביו, כי הוא מנתק את הקשר הסיבתי לתאונת הדרכים, אז ייתכן ויוכל הנפגע להגיש תביעת פיצויים על בסיס עילת תביעה של רשלנות רפואית, בלא כל קשר אל תביעת פיצויים עקב תאונת דרכים.
לקבלת ייעוץ משפטי והערכת תביעתכם ע"י עורך דין תאונת דרכים, באפשרותכם לפנות אלינו באמצעות טופס "יצירת קשר" המופיע באתר.
ייעוץ, הדרכה וליווי משפטי מוקדם על ידי עורך דין תאונת דרכים עשוי לשפר את מצבכם המשפטי והגדלת שיעור הפיצוי.
נדגיש, כי פנייתכם חסויה ואינה כרוכה בתשלום.