האם ניתן לקבוע שצוות רפואי התרשל גם אם הדבר נובע מטיפול חירום שניתן למטופל ? לכאורה מדובר בשאלה שאינה פשוטה. שכן מחד, קשה להציב דרישות כה גבוהות מצוות רפואי שכל רצונו ועל כך אין חולק, הוא להציל את חיי המטופל. אולם מאידך, העובדה שמדובר בטיפול חירום לא צריך לפגוע בטיב הטיפול שמטופל זכאי לקבלו. למעשה, רופא המטפל באדם במקרה חרום צריך לעמוד בסטנדרט רפואה סביר גם כן, בדיוק כמו רופא שמבצע למטופל הליך אלקטיבי (מבחירה).
רשלנות רפואית אם כן יכולה להיות נגרמת הן בהליך רפואי "רגיל" והן בהליך חירום. בכוונתנו להליך חירום אנו מתייחסים בעיקר לסיטואציות של טיפול בחדר המיון של בית החולים, טיפול בניידת מגן דוד או טיפול נמרץ וכן טיפול על ידי רופא קהילה/קופ"ח כאשר מגיע אליו מטופל במצב חירום.
יש לזכור כי קביעה של רשלנות רפואית נעשית לאחר שבודקים מה היה על רופא סביר לבצע באותן נסיבות. בדיקה זו מבוצעת לפי "זמן אמת" ולא בידיעה בדיעבד. כלומר, מנסים לנתח את המקרה באופן בו מציבים רופא סביר במקום הרופא הנתבע ושואלים מה עליו היה לעשות. בהתאם לתשובה אפשר יהיה להסיק האם הרופא או הצוות הרפואי הנתבע גרם בשל רשלנות רפואית לנזק למטופל.
בפסיקה היו מקרים רבים בהם דנו בשאלת רשלנות רפואית של צוותים רפואיים בזמן חירום. לדוג', אדם מגיע לחדר המיון עם חום מאוד גבוה (39.8) ועם תלונות על סחרחורות ואי התמצאות. הרופא בחדר המיון רושם למטופל כדור אקמול ומשחררו מחדר המיון. בהמשך מסתבר כי המטופל סבל מזיהום משמעותי אשר התפתח והפך בלתי הפיך מכיוון שלא טופל בהקדם. האם במקרה כזה ניתן לומר שהצוות הרפואי ביצע רשלנות רפואית ? השאלה החשובה ביותר היא, האם היה על הצוות הרפואי לחשוד באפשרות של זיהום ולבודקה בחדר המיון. התשובה לכך תאפשר להגיע למסקנה האם מדובר בקיומה של רשלנות רפואית. ישנן דוגמאות רבות בפסיקה למצבים בהם הוחלט כי רשלנות רפואית של צוות חירום גרמה לנזקים למטופלים. ברוב המקרים מדובר בכך שהצוות הרפואי נמנע מלבצע בדיקה או הליך רפואי שיכול היה למנוע את התפתחות הנזק אצל המטופל. במקרים אלו הצוות הרפואי לא גרם בעצמו לנזק כמובן אך בכך שלא מנע את גרימתו ניתן בנסיבות מסוימות לראות אותו כאחראי למלוא הנזק וזאת עקב קיומה של רשלנות רפואית כאמור.
כפי שניתן לראות, הבדיקה וההחלטה האם נגרמה רשלנות רפואית במסגרת טיפול ברפואת חירום אינן קלות ופשוטות. יש צורך תמיד לבחון האם בזמן אמת היה על הרופא או הצוות הרפואי לפעול אחרת ממה שפעל וכי פעולתם מהווה רשלנות רפואית שגרמה לנזקים. בדיקות אלו אינן קלות והמלאכה עליה אמון בית המשפט הינה קשה מאוד שכן מחד תמיד צריך לזכור שגם רופא בשעת חירום נדרש להחלטות שמתקבלות במסגרת דקות או אף שניות. אבל מצד שני אסור לשכוח את זכויות המטופל לקבל טיפול טוב המתאים לנסיבות המקרה. כאשר רופא חורג ממה שהוא מחויב לו על פי הסטנדרטים הרפואיים, הרי שרצונו לרפא את החולה לא מוטל בספק, אך חובותיו המקצועיים כן.
אין ספק שעל מוסד רפואי וצוות רפואי מוטלות חובות רבות שמקורן בזכויות המטופל לקבלת טיפול נאות. אין דרך אחרת זולת להציג סטנדרט רפואה טוב על מנת שהרפואה בארץ תטיב עם המטופלים, ועל מנת למנוע כמה שיותר מקרים של רשלנות רפואית שגורמת למטופל לנזק. בתי המשפט מודעים לכוחם הרב ולהשפעתם על הפרקטיקה הרפואית היום יומית בארצנו. משכך, על בית המשפט מוטלת החובה להציב סטנדרטים ראויים של טיפול, על מנת שהמטופל היחיד שמגיע לקבל טיפול דחוף, ידע שרופאיו מחוייבים לתת לו את הטיפול הטוב ביותר בנסיבות ושאם לא יעשו כן, הם יוכלו לתת על כך את הדין.
האיזון הראוי בין הרצון לטיפול מיטבי לבין הרצון להיעדר רפואה מתגוננת, הוא האיזון שביישומו הנכון יביא למיעוט המקרים של רשלנות רפואית וכן לכך שהציבור הרחב ידע שרופאי ישראל נותנים לו ואף מחוייבים לתת לו את הטיפול הטוב ביותר לתלונותיו. קל וחומר במקרים של רפואת חירום אשר בהם, רשלנות רפואית יכולה להביא מיידית לנזקים בלתי הפיכים ואף למוות.
מכיוון שהנושא של רשלנות רפואית ברפואת חירום הינו נושא לא פשוט לבדיקה, הרי שבכל מקום בו מטופל או משפחתו סבורים שנגרם נזק כתוצאה של רשלנות רפואית יש לפנות למשרדו של עורך דין רשלנות רפואית אשר ידע לבחון את הנושא. עורך דין רשלנות רפואית למעשה יבחן את המקרה ביחד עם מומחים רפואיים רלבנטיים, ויוכל להגיע למסקנה האם קיימת רשלנות רפואית בטיפול ואם כן – יסביר למטופל ולמשפחתו כיצד ניתן לממש את זכויותיהם לפיצוי במקרה של רשלנות רפואית.
לייעוץ אישי וחסוי באשרותכם לפנות אלינו באמצעות טופס יצירת הקשר.
פסקי דין רלבנטיים
מאמרים נוספים בנושא
תגובות
