רכיב הקשר הסיבתי הנו רכיב שחובה להוכיח את התקיימותו לצורך הוכחת תביעה שעניינה רשלנות רפואית בשל נזק אשר נטען כי נגרם בשל טיפול רפואי.
נקדים ונזכיר כי לצורך הוכחת רשלנות רפואית יש צורך להוכיח מספר תנאים. הצעד הראשון הוא הוכחת קיומה של חובת זהירות מושגית וקונקרטית. כלומר, חובת זהירות כללית (לדוג' בין רופא לחולה) – היא חובת הזהירות המושגית, וכמו כן חובת זהירות במקרה הספציפי בו מדובר – היא חובת הזהירות הקונקרטית. לאחר שהוכחנו שקיימת חובת זהירות, יש צורך להוכיח כי זו הופרה. הפרת חובת הזהירות היא למעשה הטענה לקיומה של רשלנות רפואית.
- רשלנות רפואית - חשיבותה של חוות דעת רפואית
לאחר שהוכיח התובע כי ישנה רשלנות רפואית לא תמו דרישות ההוכחה. שהרי מעבר להוכחת קיומה של רשלנות רפואית יש צורך להוכיח נזק וכמו כן, קשר סיבתי בין הנזק לבין ההתרשלות. הוכחת נזק יכולה להתבצע באמצעות חוות דעת רפואית של מומחה שמעניק גושפנקא לטענות הנוגעות לנזק.
מכאן אנו מגיעים לנקודה החשובה שהיא הוכחת קשר סיבתי בין התרחשות הנזק לבין אותה רשלנות רפואית שהוכחה. מבחני הקשר הסיבתי בעוולה של רשלנות רפואית מחולקים לשניים. הראשון הוא הקשר הסיבתי העובדתי והשני הוא הקשר הסיבתי המשפטי.
הקשר הסיבתי העובדתי דן במבחן האלמלא. במילים אחרות נשאלת השאלה: "אם לא הייתה מתרחשת הרשלנות הרפואית היה נגרם הנזק ?" אם התשובה היא לא, כוונה היא שאותה רשלנות רפואית היוותה את הסיבה העובדתית לנזק. לאחר הוכחת קשר סיבתי עובדתי יש צורך לעבור גם את המבחן הנוגע לקשר סיבתי משפטי. מבחן זה מחולק לכשעצמו למבחן טכני ומבחן מהותי. המבחן הטכני ישאל האם יכול היה הצוות הרפואי לדעת כי אותה רשלנות רפואית תגרום לנזק הנטען ? לאחר מכן, אם התשובה חיובית נשאל האם צריך היה הצוות הרפואי לדעת כי אותה רשלנות רפואית תגרום לנזק הנטען ?" אם למעשה יקבע שהצוות הרפואי ידע והיה עליו לדעת שקיומה של רשלנות רפואית תביא לנזק שכזה אזי ככל הנראה ייקבע כי היה עליו להימנע מביצועה ואגב כך למנוע את הנזק.
למעשה חשוב לדעת כי סוגיית הקשר הסיבתי אינה פשוטה ליישום. ישנם מבחני משנה רבים אשר "עוזרים" לשופט לבחון את הסוגיה הזו. מבחנים כגון מבחן הצפיות, מבחן הסיכון ומבחן השכל הישר הנם מבחנים שנועדו לבחון את סוגיית הקשר הסיבתי. חשוב אם כן לדעת, כי קיומה של רשלנות רפואית ואף קיומו של נזק לא מעידים באופן חד משמעי שיש קשר סיבתי בין השניים וכי לעיתים גם אם קיימת רשלנות רפואית וגם אם קיים נזק יכולה תביעת רשלנות רפואית להידחות. לפיכך, עורך הדין שמטפל בתיק ייבחן את סוגיית הקשר הסיבתי מהבחינה העובדתית והרפואית. ככל ואכן תהיה אפשרות להוכיח את קיומו של הקשר הסיבתי אזי ככל הנראה תביעת רשלנות רפואית תהיה מוצדקת בנסיבות. מכל מקום, כאשר ייפנה לקוח למשרד עורכי הדין שיטפלו בתביעתו, סוגיית הקשר הסיבתי תהא סוגיה שתיבדק הן מהבחינה העובדתית והן המשפטית.
כמובן שבתיקי רשלנות רפואית יש צורך בקביעות רפואיות שיבססו את אותו קשר סיבתי. על כן, עורך דין רשלנות רפואית, אם יחליט על הגשת תביעה, יטען לקיומו של קשר סיבתי בין הנזק לבין קיומה של רשלנות רפואית במסגרת כתב התביעה.
בכל מקרה בו הנכם חושדים לגרימת נזק כתוצאה של רשלנות רפואית, אנו ממליצים לכם לפנות לעורך דין הבקיא בתחום של רשלנות רפואית לצורך בחינת המקרה הספציפי ועד הגעה למסקנה האם הגשת תביעה בגין קיומה של רשלנות רפואית נכונה במקרה הנדון. ככל וכן, עורך הדין ידע לבסס את כתב התביעה בחוות דעת רפואיות על פי הצורך וילווה אתכם לכל אורך ההליך המשפטי ועד קבלת הפיצוי.
לייעוץ אישי וחסוי באפשרותכם לפנות אלינו באמצעות טופס יצירת הקשר המופיע באתר.
פסקי דין רלבנטיים
מאמרים נוספים בנושא
תגובות
