1. תביעה ייצוגית הפרסום אינו סתמי
במסגרת ניהול הליכים על פי חוק תובענות ייצוגיות קיימת חובת פרסום במקרים שונים. הפרסום אינו נועד אלא ליידע את האזרחים אודות ההליך שכן ייתכן ותוצאותיו ישפיעו עליהם. אודות חשיבות הפרסום בהליכים של תביעה ייצוגית ניתן לקרוא בכתבה זו.
2. בקשה לאישור תביעה ייצוגית
מהו המנגנון של בקשה לאישור תביעה ייצוגית ? מהם התנאים בהם יש לעמוד ? בכתבה זו ננסה לעמוד על עיקרו של ההליך לאישור תביעה ייצוגית, ועל דרישות הדין לגביו.
3. תביעה ייצוגית מחדל שהופסק אינו מונע הגשתה
בכתבה זו נפרט אודות מצב בו נערך מחדל אולם הופסק טרם שהוגש הליך של תביעה ייצוגית. האם במקרה כזה מבצע המחדל יוכל להתנגד לעצם הגשת הבקשה לאישור תביעה ייצוגית ? התשובה ככל הנראה, תהיה שלילית.
4. תביעה יצוגית הגדרת קבוצה
במסגרת הליך של תביעה ייצוגית יש צורך לקבוע מי היא אותה קבוצה מיוצגת. כיצד מגדירים את הקבוצה בשמה תובעים ומה המשמעות של אותה הקביעה ? על כך ועוד במסגרת כתבה זו.
5. תביעות ייצוגיות גמול מיוחד לתובע
לרוב, תביעות ייצוגיות מוגשות על סכומים, שבאופן פרטני לכל אדם ואדם הם נמוכים. משכך, על מנת לעודד את הצרכן להגיש תביעה ייצוגית במקרים מוצדקים, נקבעה בחוק הוראה המאפשרת לבית המשפט לפסוק לתובע הייצוגי גמול מיוחד לתובע הייצוגי. כיצד נפסק הגמול המיוחד ? מהם השיקולים ? על כך בכתבה זו.
6. תביעות יצוגיות פשרה
לאחר שמוגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית, או אף בשלב ניהול התביעה עצמה, יכולים הצדדים להגיע לפשרה לצורך סיום ההליך והפסקת ניהולו במסגרת בית המשפט. יחד עם זאת, בניגוד להליכים אזרחיים "רגילים" חוק התובענות הייצוגיות הקים מנגנון פשרה שהצדדים מחויבים לפעול על פיו. על מנגנון הפשרה בתביעה ייצוגית בכתבה זו.
7. הסדר פשרה למול הסדר הסתלקות
צדדים לתובענה ייצוגית יכולים להגיע להסכמות ביניהם. אותן הסכמות יכולות להשתכלל לכדי הסדר פשרה או לכדי הסדר הסתלקות. מדובר בהסדרים שונים שלכל אחד מהם תנאים שונים והשלכות שונות. על ההבדל והמשמעות בין השניים ניתן לקרוא בכתבה זו.
