LawTip
תסחיף מי שפיר (amniotic fluid embolism) היא תופעה המתרחשת במהלך הלידה, במסגרתה ישנה חדירה של מי שפיר למערכת כלי הדם של היולדת אשר מסכנת את חייה. התסמונת האמורה עלולה לגרום לפגיעות קשות במערכת בנשימה ולהפרעה במערכות כלי הדם והלב. ברוב המקרים בהם מתרחש תסחיף מי שפיר, אין כל תסמינים מוקדמים המופיעים ביולדת, אשר יכולים לעלות את חשדו של הצוות הרפואי ולהגביר את רמת מוכנותו לתסחיף. ודוק, לרוב קורה התסחיף באופן פתאומי ובלתי צפוי. יחד עם זאת, כאשר מדובר ביולדת מבוגרת (מעל גיל שלושים וחמש) או בלידה קיסרית קיים סיכון מוגבר להתרחשות תסחיף מי שפיר ועל הצוות הרפואי להיות ערוך ומוכן לכך בנסיבות האמורות.
בשל העובדה שתסחיף מי שפיר הינה תופעה נדירה לא הוגשו תביעות רשלנות רפואית בלידה רבות בנושא. אף על פי כן, בית המשפט המחוזי בתל אביב –יפו קבע בהחלטה משנת 1997 כי בית החולים המרכזי בעפולה – מרחב רפואי העמק, אחראי באופן מלא לנזקיה של קטינה, אשר הגישה תביעת רשלנות רפואית בלידה בצוותא עם הוריה. הקטינה נולדה כשהיא סובלת מפיגור שכלי ושיתוק מוחין, אינה מסוגלת לאכול באופן עצמאי ואינה שולטת על סוגריה, כך שהיא זקוקה לתמיכה מלאה בביצוע כל הפעולות היום יומיות הבסיסיות.
בעלי הדין הסכימו כי הנזקים מהם סובלת הקטינה, כמפורט לעיל, נובעים בגלל חוסר אספקת חמצן שפקד את האם במהלך הלידה, זאת בעקבות תסחיף מי שפיר. עיקר המחלוקת בין הצדדים נסבה סביב הטיפול הרפואי שניתן להעניק ליולדת לאחר הופעת התסחיף, נדירותו וסימניו המקדימים. כך, לטענת התובעים, הופיעו ביולדת סימנים אשר יש בהם כדי להעיד על התרחשות עתידית של תסחיף מי שפיר, עובדה שהייתה צריכה להוביל את הצוות הרפואי לנהוג באופן אחר. לעומת זאת, הנתבעים (בית החולים וקופת חולים של ההסתדרות הכללית) טוענים כי אין מדובר במקרה רשלנות רפואית בלידה שכן תסחיף מי שפיר הינה תופעה כה נדירה ופתאומית, נטולת תסמינים מוקדמים, אשר לא ניתן לאבחן אותה מראש.
כמו כמעט בכל תיק העוסק בטענת רשלנות רפואית בלידה, גם במקרה דנן הגישו הצדדים חוות דעת של מומחים רפואיים, אשר הביעו את משנתם בנוגע לתופעת התסחיף. על פי בית המשפט, עולה תמונה משותפת מכל חוות הדעת, לפיה מדובר בתופעה נדירה, אשר שיעור התמותה של היולדות הסובלות ממנה הינו גבוה. יחד עם זאת, בין המומחים הייתה מחלוקת לגבי קיומם של סימנים מוקדמים לתסחיף ובהמשך לכך בהקשר ליכולת הרפואית לאבחן מראש את הופעתו.
בית המשפט מכריע במחלוקת האמורה וקובע כי תחושה כללית לא טובה של היולדת המצטרפת להזרקת פיטוצין (חומר לזירוז הלידה), הקאה ותלונות על תחושות מחנק, צריכות לעלות בפני הרופא הסביר את החשד כי עסקינן בתסחיף מי שפיר. בנסיבות דנן, לו היה הצוות הרפואי חושד כי מדובר בתסחיף מי שפיר, הוא היה נוקט באמצעי זהירות נוספים, אשר יכול והיו ממזערים את נזקיה של הקטינה. בית המשפט קובע כי היות והצוות הרפואי לא נקט באותם אמצעים, יש לראות בהתנהלותו רשלנות רפואית בלידה ולחייבו בפיצוי התובעים.
תגובות
