רשלנות רפואית באבחון

לאחרונה דן בית המשפט המחוזי בחיפה בתביעת רשלנות רפואית בהריון שהגיש קטין, אשר אובחן עם לידתו כסובל מפיגור שכלי וכלוקה בתסמונת דאון. במסגרת תביעתו האמורה הוא תובע פיצויים בגין נזקיו וטוען כי נולד כתוצאה מעוולה, היות והרופאים שטיפלו בו לא אבחנו מבעוד מועד את תסמונת הדאון ממנה הוא סובל כיום.

        
חוות הדעת הרפואית שהוגשה על ידי התובעים מפרטת את התסמינים המאפיינים תסמונת דאון ואת הבדיקות שבאמצעותן ניתן לאבחנה. המומחה הרפואי מטעם התובעים קובע כי בעצם העובדה שלא הוצע ליולדת לעבור בדיקות לאיתור התסמונת ולא סופקו לה הסברים מספקים אודות אותן בדיקות מהווה מחדל העולה כדי רשלנות רפואית בהריון. זאת ועוד, אם היו מפנים את היולדת בזמן לקבלת ייעוץ גנטי, הייתה מתגלה התסמונת בעוברה. מעבר לכך, התובעים הגישו חוות דעת רפואית נוספת, הנוגעת לנזקים מהם סובל הקטין. במסגרת חוות דעת זו פורטו צרכי הטיפול בניזוק ונקבע כי השילוב של פיגור שכלי ותסמונת דאון גרם לו לאבד לחלוטין את כושר השתכרותו העתידי.

        
לעומת זאת, חוות הדעת שהוגשה מטעם הנתבעים הסיקה כי תוצאות הבדיקות שכן נערכו ליולדת במהלך ההריון לא הצריכו ביוצע בדיקות שנועדו לאתר תסמונת דאון. בנוסף, הנחיות משרד הבריאות במקרה דנן אינן מחייבות עריכת בדיקות לאבחון התסמונת והרופא המומחה מעיד כי הוא עצמו לא היה ממליץ בנסיבות העניין על ביצוען.

       
על פי בית המשפט, בקובעו לאיזו בדיקה צריך הצוות הרפואי להפנות נשים הרות, יש לערוך איזון בין הסיכון שאותה בדיקה אמורה למנוע לבין הסיכון שיש בביצוע אותה בדיקה. אולם, ההנחיות שמוציא משרד הבריאות כבר ערכו את האיזון האמור ולכן בדרך כלל בית המשפט ימנע מלהתערב בטיבו. ודוק, בית המשפט יכול לקבוע כי יש בפרקטיקה הרפואית המקובלת רשלנות רפואית בהריון, אולם הוא יעשה כן רק במקרים חריגים. במקרה דנן, לא הוכיחו התובעים כי מדובר במקרה חריג, אשר מאלץ את בית המשפט לחרוג מההנחיות שפירסם משרד הבריאות.

         
זאת ועוד, בית המשפט קובע כי היולדת לא ביצעה את הבדיקות הנוספות משום שבחרה לנהוג כך ולא משום שכלל לא נשלחה לבצען. את מסקנתו זו מסיק בית המשפט על פי התנהגותה של היולדת לכל אורך הלידה (כך, פנתה לראשונה לרופא רק כשהייתה בשבוע בשישה עשר להריונה). על אף שהתנהגות זו של האם מנתקת את הקשר הסיבתי שבין טענת רשלנות רפואית בהריון לנזקי הקטין, הרי שבכל מקרה, אף לולא התנהגותה האמורה, נראה כי הקשר הסיבתי האמור איננו מתקיים.

      
אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, פוסק בית המשפט כי לא הייתה רשלנות רפואית בהריון מצד הצוות הרפואי. בית המשפט שוכנע כי ניתנו ליולדת הסברים על כך שהבדיקות שנערכו לה אינן מאבחנות את כל המקרים של תסמונת דאון וכי הופנתה לבדיקה שביכולתה לעשות כן. יחד עם זאת, מסיבות השמורות עם היולדת, היא ביכרה שלא לבצע את הבדיקות המאבחנות ובכך גרמה לאי אבחון הנזקים בעוברה.

       
לסיום, הנתבעים טענו כי יש למגר את תופעת הגשת תביעות סרק כנגד מוסדות רפואיים. בית המשפט קובע כי אכן ראוי לעשות זאת באמצעות פסיקת הוצאות כנגד התובעים, אך עם זאת, לאור מצבם הרגיש של התובעים, הם חוייבו בהוצאות מופחתות בסך של חמישה עשר אלף שקלים.

אהבתם את הכתבה? לעדכונים ללא תשלום

תגובות