על פי הספרות הרפואית תסמונת המדור מתרחשת במקרים בהם נוצר לחץ בתוך חלל צר בגוף ובעקבות כך נגרמת ירידה בלחץ הדם באותו איזור, אשר מוביל לחוסר יעילות של השריר ולפגיעה ברקמות החיבור ושיתוק השרירים, במקרים החמורים. על פי המומחים הרפואיים בתחום, ניתן לאבחן כי פלוני סובל מתסמונת המדור על ידי בדיקת לחץ תוך מדורי, כאשר החל מלחץ של שלושים מ"מ כספית, נראה כי המטופל סובל מהתסמונת (לחץ שנע בין אפס לשמונה מ"מ ספית הוא הלחץ הרצוי).
לבית המשפט השלום בירושלים הוגש כתב תביעת רשלנות רפואית אשר גולל מסכת אירועים לא שגרתית. עיקר טענותיו של התובע הינה כי הצוות הרפואי שטיפל בו, אשר מועסק על ידי בית החולים התרשל היות ולא איבחן כי הוא סובל מתסמונת תת מדורית ובעקבות כך נמנע ממנו הטיפול הרפואי הרצוי ונגרמו לו נזקים בלתי הפיכים לידו השמאלית.
לא יהא זה למותר לציין כי השתלשלות האירועים שהביאה להגשת תביעת רשלנות רפואית דנן החלה בניסיון התאבדות של התובע. כך, הגיע התובע לבית החולים על סף מוות, לאחר שנטל תרופות רבות ושילב אותם עם שתיית אלכוהול, במטרה לשים קץ לחייו. הצוות הרפואי ביצע בו פעולות החייאה והציל את חייו. לאחר ייצוב מצבו הרפואי, הזמין הרופא המטפל מומחה פלסטיקאי וכירורגי, על מנת לאבחן את מצבה של יד שמאל של התובע, אשרנראתה נפוחה ופגועה.
בהמשך לאמור לעיל, יום לאחר הגעתו לבית החולים בוצעה בתובע בדיקת לחץ תוך מדורי, אולם ממצאיה מעולם לא נרשמו בגיליון הרפואי. על פי עדויות הצוות הרפואי במהלך ניהול משפט רשלנות רפואית דנן, עולה כי לאחר שנבחנו ממצאי הבדיקה הוחלט כי אין צורך בניתוח כירורגי של היד. שלושה ימים לאחר מכן החל התובע לסבול מחוסר תחושה של היד, אולם לא נרשמה כל הוראה להמשך הטיפול בו. רק כשבועיים לאחר אישפוזו הראשוני אובחן כי התובע סובל מנזק חמור בידו שהתפתח כתוצאה מתסמונת מדור שלא טופלה. בעקבות כך עבר המטופל ניתוחים רבים וכיום הוא סובל מפגיעה אורטופדית קשה בידו.
המומחה הרפואי מטעמו של התובע הסביר במסגרת חוות דעתו כי הפרקטיקה הרפואית המקובלת הינה כי במידה וקיים חשש, ולו הקטן ביותר, לקיומה של תסמונת מדור יש להורות על ניתוח כירורגי מיידי, אשר בנסיבות דנן עריכתו במועד הייתה מונעת את נזקיו של התובע.
בית המשפט מאמץ את חוות הדעת האמורה וקובע כי על סמך הראיות שנפרסו בפניו היה על צוות הרפואי לאבחן את תסמונת המדור ממנה סבל התובע ולבצע בו ניתוח מיידי, לא יאוחר מיממה לאחר אישפוזו הראשוני. בשל העובדה שהצוות הרפואי לא נהג על פי הפרקטיקה הרפואית האמורה, יש לראות במחדלו רשלנות רפואית. זאת ועוד, בית משפט פוסק כי ניתן למצוא רשלנות רפואית אף באופן שבו נוהל הרישום הרפואי בעניינו של התובע, כמפורט לעיל.
לאור הקביעות האמורות ועל אף שחייו של הנתבע ניצלו בזכות בית החולים הנתבע, קובע בית המשפט כי יש לפצות את התובע בסכום העולה כדי שש מאות אלף שקלים.
(ת"א 13417/99)
תגובות




