טענות הגנה אפשריות מפני תביעת רשלנות רפואית פה ולסת

לא כל תביעה משפטית בגין נזקים בטיפול שיניים, בסופו של יום תתקבל. בחלק לא מבוטל מהמקרים, עומדים לרשות הרופאים המטפלים טענות הגנה ראויות. כדאי להכיר אותן. 

טיפול שיניים

לצורך המחשה, טול מקרה בו הטענה העיקרית העולה במסגרת תביעת רשלנות רפואית פה ולסת, המוגשת נגד רופא השיניים, הינה כי ביצע עקירה מיותרת של שן בינה בפיו של הניזוק שגרמה להתפתחותו של זיהום אשר החמיר, לא אובחן והגיע למצב קשה. לאחר שאובחן הזיהום בפיו, הוא טופל, אולם לאחר זמן לא רב נפטר הניזוק מהתקף לב.

לכאורה, נקודת הפתיחה של הנתבע בתביעה מסוג דנן הינה בעייתית וזאת בשל העובדה המצערת שהניזוק אינו בין החיים. יחד עם זאת, הצער על המוות הטראגי, כאמור, אינו אמור להשפיע על בית המשפט בבוחנו את השאלה האם מותו הוא תוצאה של רשלנות מצד הרופא או שהינו גזירת הגורל.

אילו טענות הגנה עומד לרשות הרופא?

טענות ההתגוננות העיקריות אשר צריך רופא השיניים להשמיע במסגרת כתב הגנתו הינן כי התובעים לא עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח כי הייתה התרשלות מצידו ובנוסף כי לא הוכח כל קשר סיבתי בין טיפולי השיניים שניתנו למנוח לבין ההתפחות המצערת שקרתה מאוחר יותר, כמפורט לעיל.

בנוסף, על הנתבע להראות כי המעקב אחר מצבו הרפואי של המטופל היה ראוי ועמד בכל הסטנדרטים הראויים, כי אותה עקירה נדרשה בנסיבות העניין וכי הטיפול נעשה בצורה מקצועית שאין להטיל בה דופי.

עיון ברשומות הרפואיות שנערכו אודות מצבו הרפואי של המנוח, עשוי לעזור לנתבע בבואו להכחיש את קיומו של קשר סיבתי בין הטיפול שניתן לו למותו. כך, במידה ובאותן רשומות נכתב כי המטופל הבריא לחלוטין מהזיהום שנגרם לו, סביר להניח כי ייטען (ואח"כ יהיה צורך להוכיח) כי אין קשר סיבתי בין הזיהום למוות, שכן בעיית הזיהום נפתרה עוד לפני כן.

כיצד תוכחנה הטענות?

טענות ההתגוננות האמורות, צריך הנתבע לתמוך בחוות דעת רפואית, אשר תוגש לבית במשפט מטעם רופא מומחה מטעמו. על חוות הדעת לשלול את האפשרות כי התנהגות הרופא מהווה רשלנות רפואית בטיפולי פה ולסת על ידי כך שתפרוס את הפרקטיקה היום יומית המקובלת ברפואת שיניים בכל הנוגע לזיהומים בפה ובלסת ותקבע כי הנתבע לא היה יכול לאבחן את הסיבה להיווצרותו של הזיהום ופעל כרופא סביר באופן שבו טיפל בזיהום, עם גילויו. יתר על כן, על הרופא המומחה לקבוע באופן חד משמעי כי מותו של המנוח לא נבע כתוצאה מטיפולי השיניים אלא נגרם בעקבות התקף הלב בו לקה.

יש להבהיר כי במקרים רבים ייחקר הרופא המומחה על חוות דעתו בבית המשפט.

מבחינת הנתבע, התוצאה האופטימלית של חקירת הרופא המומחה מטעמו תהא חיזוק הנאמר בחוות דעתו וביסוסה באינפורמציה ופרטים תומכים נוספים, השוללים את האפשרות כי תביעת רשלנות רפואית בפה ולסת דנן תתקבל.
לאחר שפרס את טענותיו במסגרת כתב ההגנה וביסס אותן במהלך עדות המומחה מטעמו, כאמור, על הנתבע לסתור את האמור בחוות הדעת שהגיש התובע ולשלול את תוכן העדות של העדים שהעידו לטובתו.

בנוסף, צריך לקחת בחשבון כי כאשר מדובר בתביעת שיניים או פה ולסת מוטלת חובה על הרופא המומחה שעורך חוות דעת רפואית, לנקוט בזהירות רבה כאשר הוא מעביר ביקורת על התנהגותו של הנתבע – קולגה מתחום הרפואה, היות וחוות דעתו האמורה מבוססת, רובה ככולה, על הגרסה העובדתית שנפרסה בפניו על ידי התובע, עובדה שעשויה לעמוד לו לרועץ (קל וחומר אם התובע נפטר).

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

תגובות

1 תגובות

  • 17 במאי 2011 בשעה 22:05

    טיעוני הגנה

    של הרופאים כנראה אף פעם לא נגמרים. מה שבאמת מרגיז זה שלרופאים בטוח יותר קל להשיג חוות דעת רפואית של רופא מומחה (קולגה) העוסקת בשאלת הרשלנות הרפואית.

התגובה שלך