שיתוק מוחין (CP) כתוצאה מכשל בהריון או בלידה

תביעות רבות מוגשות לבתי המשפט על רקע שיתוק מוחין שנגרם במהלך לידה, או סמוך לה. על המחלה, תביעות בנושא המוגשות לערכאות השיפוטיות, ואף דוג' מהפסיקה, במסגרתה נפסק פיצוי בסך של כארבעה מיליון ש"ח לטובת קטין אשר נגרם לו לטענתו נזק קשה, בסקירה הבאה. 

רשלנות רפואית שיתוק מוחין

תחילה, חשוב לנו ליידע אתכם, אלה המחפשים מידע רפואי / משפטי בתחום, כי בלא מעט מהמקרים, מקורה של המחלה (שיתוק מוחין – CP) ברשלנות רפואית שאירעה קודם ללידה או בלידה עצמה.

לפיכך, למען הסר כל ספק בדבר האחריות לגרימת המחלה, במקרה ויקירכם סובל במחלה, אנו ממליצים לכם לפנות למשרד עורכי דין הבקיא בתחום ואשר לרשותו מומחים רפואיים בתחום הגניקולוגיה והמיילדות, לשם בחינת הנושא והערכת סיכוי תביעה.

באפשרותכם גם להיוועץ עימנו כבר עתה כאן: פורום רשלנות רפואית

מהו שיתוק מוחין ומתי יוכר ככזה אשר מקורו ברשלנות?

באופן כללי ניתן לומר כי בפגיעה במוח אשר באה לידי ביטוי בהפרעות שונות, ואשר סביר כי אירעה בסמוך ללידה (בהריון ו/או בלידה עצמה ו/או מיד לאחריה). במרבית המקרים, המחלה מתרחשת לפני גיל שלוש, ולא ניתן לאבחנה מיד לאחר הלידה. עובר אשר בשל רשלנות רפואית בלידתו (למשל עקב מצוקה עוברית אשר גרמה לאי אספקת חמצן במוח) סובל משיתוק מוחין, עשוי למשל לסבול מהפרעות מוטוריות, הפרעות בתנועה, כגון: המיפלגיה, דיפלגיה, קואדריפלגיה, הפרעות נשימה, פרכוסים, אפליפסיה, בעיות בעמוד השדרה, ועוד.

רשלנות מצד הצוות הרפואי עשויה להתרחש במגוון רחב של אפשרויות, קודם ללידה ובלידה עצמה. יחד עם זאת, המשותף לכלל המקרים אשר הוכרו בפסיקה: קיומה של התרשלות (כגון: התעלמות ממצוקה של העובר, היעדר מעקב של המוניטור, אי ביצוע ניתוח קיסרי, ועוד), קיומו של נזק לאם או לעובר וקשר סיבתי בין ההתרשלות והנזק (הווה אומר, שהנזק, השיתוק מוחין, מקורו אינו בטעמים אחרים שאינם קשורים לרשלנות הרפואית הנטענת).

שיתוק מוחין בהריון ולידה

הרופאים שגו בהערכת המשקל, העובר נולד עם שיתוק מוחין

בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל תביעת רשלנות רפואית שהוגשה על ידי קטין שנולד בבית חולים ציבורי במדינת ישראל וסבל משיתוק מוחין על רקע לידתו. מסכת האירועים שהובילה להגשת התביעה האמורה החלה עוד כשאימו של התובע נשאה אותו ברחמה. כך, בשבוע השלושים ושניים להריון עימו, סבלה אם התובע מדימום שהפסיק וחזר שוב בשלב מתקדם יותר של ההריון. בעקבות דימומים אלו, ערך זה הצוות הרפואי של בית החולים מספר בדיקות, שכולן העלו ממצאים תקינים אודות התפתחות ההריון.

כשהגיע העת ללדת את התובע, הוזרק ליולדת חומר לזירוז הלידה ואפידורל, על מנת להקל על כאביה. לאחר כעשר שעות צירים אובחן כי ראשו של התובע נמצא במצב אלכסוני, המקשה על יציאתו והוחלט להשכיב את האם, בעקבות כך, על צידה. לאחר שחלפו שתיים עשרה שעות מתחילת הליך הלידה, עלתה טמפרטורת גופה של היולדת, עובדה שאילצה את הצוות הרפואי ליילד את התובע באמצעות מלקחיים. שני נסיונות ליילדו כאמור נכשלו, על ידי שני רופאים שונים, כאשר בניסיון השני נדחף ראש העובר עוד יותר. רק לאחר שהניסיון ליילד את העובר בלידת ואקום נכשל, הוחלט על ביצוע ניתוח קיסרי דחוף.

התובע נולד במצב קשה, אושפז במשך חודש וחצי לאחר לידתו ושוחרר מבית החולים כשהוא סובל משיתוק מוחין, אשר על פי התיעוד הרפואי נגרם בעקבות חוסר אספקה של חמצן לרקמות המוח במהלך הלידה.

לטענת התובע יש לראות באופן ניהול הלידה, כאמור, כרשלנות שהובילה לשיתוק מוחין ולנזקים קשים מהם הוא סובל כיום. זאת ועוד, לטענתו, הצוות הרפואי שגה בבדיקת הערכת משקל העובר שנערכה עובר ללידה (בפועל משקלו היה גבוה מאד ועלה על ארבעה וחצי קילוגרמים). לטענת התובע, לו היו מעריכים את משקלו באופן הולם, הרופאים היו נמנעים מביצוע לידת מלקחיים ו/או לידת ואקום ומחליטים על ניתוח קיסרי במועד מוקדם יותר ובכך היו מונעים את נזקיו או לכל הפחות מפחיתים את חומרתם.

במסגרת ההליך המשפטי, טענו נציגי בית החולים כי לא כשלו באופן בו ניהל הצוות הרפואי את לידת התובע וכי ההריון סווג כהריון בלתי מסוכן ועל כן כל פעולות הרופאים, כאמור, היו בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת. בנוסף נטען כי כל טענותיו של התובע, בנוגע להתנהגות רשלנית שגרמה לשיתוק מוחין, נודעו לו בדיעבד ולפי כך מדובר בחוכמה לאחר מעשה היות ולטענת הרופאים, לא הייתה להם היכולת לצפות בזמן אמת את הסיבוכים שארעו לתובע בפועל.

בית המשפט קבע כי הרישום אודות הערכת משקלו של העובר ברשומות הרפואיות, אינו משקף את המידע שעמד בפועל בפני הצוות הרפואי. זאת ועוד, קיימת ספרות רפואית ענפה המעידה על חשיבות הערכת משקל העובר קודם ללידה ורופא שאינו נוקט בכל האמצעים הנדרשים להערכת המשקל, מקטין את האפשרות שיקבל החלטה נכונה ומגדיל את הסיכוי להתנהגות מסוג רשלנות רפואית שיתוק מוחין, אשר על פי בית המשפט ארעה במקרה דנן.

על רקע האמור לעיל ולאחר קביעה כי מתקיים אף יסוד הקשר הסיבתי, פוסק בית המשפט לתובע פיצוי בסך של כארבעה מיליון שקלים.

הערכת משקל שגויה

לידה רשלנית: הועבר לטיפול נמרץ שעתיים לאחר הפסקת נשימה

ביום 28.10.2008 ניתן על ידי בית המשפט העליון פסק דין בתביעה העוסקת בשיתוק מוחין, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים. הרקע לפסק הדין הנזכר לעיל הינו לידתו של התובע בבית החולים "שיבא", בשנת 1994. כך, ביום בו נולד התובע נראה היה כי מצבו תקין והוא אינו סובל מפגם רפואי כלשהו אך עם הזמן הידרדר מצבו הרפואי וכיום הוא סובל משיתוק מוחין ומוגדר כנכה במאת האחוזים.

התובע הקטין הגיש, בצוותא עם הוריו, תביעה כנגד משרד הבריאות, הנושא באחריות למעשיו של בית החולים הציבורי "שיבא". בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את תביעת התובעים וקבע כי האופן שבו יילד הצוות הרפואי את הניזוק לא היה רשלני, כמו גם הטיפול שניתן לו על ידם לאחר הלידה, ואך אם הייתה רשלנות רפואית הגורמת לשיתוק מוחין, הרי שבכל מקרה אין כל קשר סיבתי ביו אותה התרשלות לשיתוק שנגרם לקטין.

בעקבות קביעותיו של בית המשפט המחוזי, הגישו התובעים את ערעורם לבית המשפט העליון. בראשית דבריו, קובע בית המשפט שלערעור כי עסקינן במקרה מסובך, המצריך בחינה מדוקדקת של הראיות שהציגו הצדדים. על פי ערכאת הערעור פסק דינו של בית משפט קמא אמנם היה מנומק וניתן לאחר הערכה קפדנית של חומר הראיות, אולם, יחד עם זאת, קיימים חללים מסויימים בתשתית העובדתית, אשר השלמתם מעידה כי ככל הנראה עסקינן במקרה של רשלנות רפואית בשיתוק מוחין, זאת בניגוד לקביעת בית משפט קמא.

עיקר טענות הרשלנות מצידם של התובעים נוגעת לאופן הטיפול שניתן על ידי הצוות הרפואי בזמן שהתינוק סבל מהפסקות בנשימתו ובנוסף רואים התובעים התרשלות בעצם העובדה שהעברתו של התינוק למחלקת טיפול נמרץ עוכבה, דבר שהחמיר את נזקיו. בכל הנוגע לטענה הראשונה, תומך בית המשפט העליון בקביעת הערכאה המבררת, לפיה בית החולים טיפל בהפסקות הנשימה על ידי הזרקת נרקן לעובר, כפי שמקובל לעשות במצבים כגון דא.

לעומת זאת, בכל הנוגע לטענת העיכוב בהעברת התינוק למחלקה לטיפול נמרץ, הופך בית המשפט העליון את קביעת בית המשפט המחוזי. התינוק סבל משתי הפסקות נשימה שונות, בזמנים שונים, אולם הרשומות הרפואיות שנוהלו על ידי הצוות הרפואי לא תיעדו את הפסקת הנשימה השנייה, עובדה היוצרת חלל בהשתלשלות העניינים ומקשה על בירור התביעה והוכחתה. יחד עם זאת, אין מחלוקת לגבי העובדה שהתובע הועבר למחלקת טיפול נמרץ כשעתיים לאחר הפסקת הנשימה הראשונה. על פי פסק הדין בערעור, פרק זמן זה הינו ארוך מהמקובל, באופן שניתן לראות בו כרשלנות רפואית.

בית המשפט פוסק כי אמנם מדובר בשיקול דעתו של הרופא המטפל, אשר קובע, על פי נסיבות העניין ודחיפותו, האם יש להפנות מטופל למחלקת טיפול נמרץ. אף על פי כן, עולה כי שיקול דעתו של הרופא בנסיבות האמורות היה מוטעה, שכן מצבו של התינוק היה קריטי, עובדה שהקימה צורך ממשי להעבירו בדחיפות למחלקת טיפול נמרץ.

אין במסקנה זו כדי לשנות את תוצאת פסק הדין של בית המשפט המחוזי, היות ולא נקבעו כל מסקנות באשר ליסוד הקשר הסיבתי. לצורך קביעת מסקנות בעניין, מחזיר בית המשפט העליון את הדיון לערכאה המבררת.

חישוב הפיצוי בתביעות קטינים

קטינה ילידת שנת 1992, נולדה בניתוח קיסרי שנערך לה בבית החולים "בית רפואה מעיני הישועה". על פי קביעת בית המשפט המחוזי, התקבלה כנגד בית החולים, כתוצאה מהתרשלות הצוות הרפואי, שעה שבמהלך הניתוח נגרם לתובעת שיתוק מוחין. לאור קביעה זו, פסק בית המשפט לתובעת פיצויים בגובה של כארבעה מיליון שקלים, אשר חלקם ישולמו לה בתשלומים עיתיים.

על הקביעות המפורטות לעיל הגישו הצדדים ערעורים לבית המשפט העליון. במסגרת ערעורם טענו התובעים כי שגה בית המשפט בפסיקת תשלומים עיתיים ואף טעה כאשר קבע כי על הניזוקה לעבור להתגורר במוסד לכשתגיע לגיל עשרים ואחת. טענות הערעור מצד בית החולים הנתבע הופנו בעיקר לקביעת בית המשפט בעניין קיצור תוחלת החיים של התובעת.

בית המשפט העליון קיבל את הערעור בחלקו ודחה את טענות בית החולים בערעור שכנגד. קבלת הערעור הייתה באופן שבו ישולמו הפיצויים לקטינה ולהוריה, בגין נזקיהם הנובעים מאותה רשלנות רפואית שיתוק מוחין דנן.  ודוק, בית המשפט העליון הורה על החזרת התיק לערכאה המבררת, על מנת שתפסוק את יתרת פיצוייה העתידיים של התובעת (מהיום שבו ימלאו לה עשרים ואחת שנים) בתשלום חד פעמי.

על בסיס קביעותיו של בית המשפט העליון בערעור, בית המשפט המחוזי פסק לתובעת פיצויים, על פי החלוקה המפורטת להלן: ראשית, לנוכח רשלנות מצד בית החולים, אשר הובילה לאובדן כושר עבודתה של התובעת, הרי שיש לפסוק לה פיצוי בגין הפסדי השתכרות בעתיד. על פי ההלכה הפסוקה, יש להורות על שיעור פיצוי הפסדי ההשתכרות בהתאם לפרסום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אשר קובעת את השכר הממוצע במשק.

התחשב בנתון זה ובקביעת בית המשפט לפיה קוצרה תוחלת חייה של התובעת בעשר שנים (כלומר, בית המשפט העריך כי תום תוחלת חייה הינו בגיל שבעים ואחת, שש שנים לאחר גיל הפרישה הקבוע בחוק), מחשב בית המשפט את פיצוי ההשתכרות העתידיים המגיעים לה בגין אובדן כושר ההשתכרות מגיל עשרים ואחת ועד לגיל הפרישה ומעמידו על הסך של כמיליון שקלים.

שנית, משום שהוחלט על ידי בית המשפט העליון כי התובעת לא תוכנס למוסד שיקומי, הרי שבכל הנוגע לפיצויי הסיעוד ועזרת הזולת בעתיד המגיעים לה, יש להעמידם על הסך של שנים עשר אלף שקלים לחודש מיום הגיעה לגיל עשרים ואחת ועד שתגיע לתום תוחלת חייה (גיל שבעים ואחת, כאמור). על פי פרמטרים אלו, מעמיד בית המשפט המחוזי את הפיצוי המגיע לתובעת בגין סיעוד ועזרה בעתיד על הסך של כשניים וחצי מיליון שקלים.

בהמשך פסק דינו, מפרט בית המשפט את הסכומים המגיעים לתובעת בגין עזרה במשק הבית, דיור עתידי, ניידות, טיפולים רפואיים עתידיים, שירותי מין, צרכים חברתיים וטיפולים פסיכולוגיים, תוך שהוא פורס את החישוב שנעשה על ידו לצורך קביעת הפיצוי.

בסופו של יום, סך כל הפיצוי שקובע בית המשפט בתביעת רשלנות רפואית שיתוק מוחין זו, בגין נזקיה העתידיים של התובעת, עומד על הסך של כארבעה וחצי מיליון שקלים, אשר ישולמו לה בתשלום חד פעמי.

לסיכום

סבורים כי שיתוק מוחין ממנו סובל ילדכם ו/או יקירכם הינו תוצאה של רשלנות בטיפול? המלצתנו היא בכל מקרה ומקרה לבחון זאת בעזרת גורמים מקצועיים, הן בתחום המשפט (עורכי דין הבקיאים והמנוסים בתחום) והן על ידי מומחים רפואיים (בתחום הגניקולוגייה והמיילדות).

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך