הפרקטיקה בניהול תיקי רשלנות רפואית שונה ומיוחדת. כל תיק שונה האחד מהשני, וכי אין מדובר בכללים גורפים ובהתנהלות אשר באופן וודאי חוזרת.
הפרקטיקה המשפטית בניהול תביעת רשלנות רפואית
תחילה, חשוב לדעת כל תיק בתחום זה שונה האחד מהשני, וכי אין מדובר בכללים גורפים. יחד עם זאת, ננסה לפרט את השתלשלות העניינים אשר מבוצעת לרוב בניהול התיקים.
ובכן, הצעד הראשון בדרך להערכת מקרה והשגת פיצוי מתחילה אפוא בפניה לעורך דין העוסק בתחום. הלקוח מגיע למשרדו של עורך הדין ומציג בפניו את סיפור המקרה. לרוב בנקודה זו יחתום הלקוח מול עורך הדין על ייפוי כוח וטפסים שונים נוספים.
איסוף רשומות רפואיות
לאחר מכן, עורך הדין ידאג לאסוף את כל התיעוד הרפואי הרלבנטי למקרה ויעבירו לעיון של מומחה רפואי הרלבנטי לתחום בו עוסק התיק.
בהקשר זה, חשוב להבהיר כי על כל מוסד רפואי לנהל ולתעד בצורה מיטבית את המידע הרפואי אודות חולה במסגרת הרשומות, וכי החולים זכאים לקבל לעיונם בכל עת העתק מלא מהתיעוד. על מנת לקבל העתק מלא מהתיעוד הרפואי אצל רופא / מוסד יש לפנות למחלקת הרשומות הרפואיות הרלבנטית, אשר רשאית לגבות תשלום עבור האיסוף והצילום. חשוב לדעת כי אין המדובר בדרישה בלתי מוגבלת, וכי הדרישות הכספיות בעניין זה כפופות לכללי משרד הבריאות ולתעריפים שנקבעו.
חוות דעת רפואית
לאחר שהמומחה יעיין בתיק (ובהנחה כי יסבור שמדובר אכן בקיומה של רשלנות רפואית), יערוך המומחה חוות דעת אותה יעביר לעורך הדין המטפל בתיק. חשוב להדגיש כי מעבר לפן של האחריות, כלומר של התרשלות בטיפול הרפואי, יש צורך גם בחוות דעת רפואיות בכל הנוגע לנזקים של הלקוח.
איתור מומחה וכתיבת חוות דעת רפואיות, הן ביחס לשאלת האחריות והן ביחס לשאלת גובה הנזק, אינו דבר קל ולעיתים אף מורכב. מאחר ומדובר בשלב חשוב וקריטי ביותר בניהול התיק, אסור להקל בו ראש והוא עשוי פעמים רבות להימשך על פני מספר חודשים.
לאחר שכל חוות הדעת ערוכות ומוכנות, יערוך עורך הדין את כתב התביעה ויגישו לבית המשפט בצירוף חוות הדעת כאמור.
הגשת כתב תביעה / הגנה וניהול הליכים מקדמיים
כשלושים ימים לאחר הגשת התביעה לבית המשפט על הנתבע להגיש לתיק בית המשפט את כתב ההגנה שלו, וכן לצרף לתיק בית המשפט חוות דעת מטעמו. שוב, חוות דעת גם לעניין שאלת קיומה של רשלנות רפואית, וגם לגבי נזקי התובע. בין לבין יערכו בין הצדדים מה שקרוי בשפה המשפטית "הליכים מקדמיים". כל צד יהא רשאי להגיש לצד השני שאלון, וכמו כן – לדרוש לקבל מהצד השני תצהיר בנוגע למסמכים הרלבנטיים הקיימים אצלו, ובהתאם לעיין בהם.
לאחר סיום ההליכים המקדמיים (ולעיתים אף תוך כדי ביצועם) יתקיים דיון קדם משפט בפני שופט. בדיון זה השופט לרוב ייתן הוראות בנוגע לקיום ההליכים המקדמיים וכמו כן, ייתן הוראות בנוגע להמשך ניהול התיק. בנקודה זו יכול בית המשפט לדוגמא למנות מומחים מטעמו, הן בתחום האחריות והן בתחום הנזק עצמו. בתיקי רשלנות רפואית לשאלת האחריות, הווה אומר הפרה של חובת הזהירות / חריגה מסטנדרט טיפול רפואי סביר, יש משקל מהותי ביותר, ולכן בית המשפט אשר יקבל מולו שתי חוות דעת הסותרות את עצמן, יחליט לרוב על מינוי מומחה מטעמו בנושא.
תחשיבי נזק
בנקודה זו (אם לאחר שמונו מומחים מטעם בית המשפט ואם במצב בו לא מונו כלל), ייתכן ובית המשפט יורה לצדדים על הגשת תחשיבי נזק.
תחשיב נזק הוא כתב בי דין שאין חובה להגישו על פי חוק, ואולם הפרקטיקה מצביעה על כך שהגשתו יכולה לקדם הגעה לפשרה. תחשיב נזק למעשה הוא מסמך אותו מגיש כל צד לתביעת רשלנות רפואית ובו התייחסות של כל צד הן לשאלת האחריות והן לשאלת הנזק. במסגרת תחשיב הנזק יכול כל צד להעריך לדעתו את גובה הנזק, מבלי להתחייב על כך. כלומר, הערכה שנעשית לצורכי פשרה בלבד.
לאחר שבית המשפט מקבל לרשותו את תחשיבי הנזק של הצדדים לתביעת רשלנות רפואית לרוב מתקיים דיון קדם משפט נוסף ובו השופט בתיק מוסר לצדדים את רשמיו ואת הצעתו לסיום התיק בפשרה.
חשוב להדגיש כי הצעת הפשרה של השופט אינה קביעה. כלומר, לא מדובר בהחלטה פורמאלית או בפסק דין, אלא רק בהצעה שניתנת על פי תחשיבי הנזק ובטרם השופט קיבל לרשותו את ראיות הצדדים. למרות כל זאת, הפרקטיקה מלמדת שהגשת תחשיבי הנזק וקבלת הצעתה הפשרה מטעם בית המשפט עוזרת לצדדים להגיע למוסכמות ולעיתים כאמור לוותר בהסכמה על המשך ניהול המשפט בשל הגעה לפשרה.
חשוב להדגיש שוב כי הצעתו של השופט בשלב זה אינה מחייבת את הצדדים ובוודאי לא את בית המשפט. אם לא יצליחו הצדדים להגיע לפשרה, ייתכן מאוד שלאחר שהשופט ישמע את הראיות הוא יקבע בפסק דינו כי התובע זכאי לפיצוי גבוה בהרבה מזה שהשופט הציע בשלב המקדמי. מצד שני, ייתכן והתביעה אף תידחה והתובע לא יקבל כל פיצוי. מכאן, שיש לתת מחד חשיבות להצעת בית המשפט לאחר הגשת תחשיבי הנזק, אך ככל והצדדים ממשיכים בניהול המשפט, אין לאותה ההצעה כל נפקות.
ראיות / סיכומים / פסק דין
ככל והתיק ממשיך, בית המשפט ייקבע את דרך הגשת הראיות מטעם הצדדים וכן את המועדים לשמיעת הראיות. כל צד רשאי לחקור את העדים של הצד שכנגד, לרבות את המומחים הרפואיים.
לאחר מכן, הצדדים יגישו לבית המשפט את סיכומיהם ובית המשפט יכתוב את פסק הדין.
במובן זה, תיקי רשלנות רפואית אינם שונים מניהולו של כל תיק אזרחי אחר. מה שמייחד את התיקים הוא בעיקר כל נושא חוות הדעת הרפואיות, וכן העובדה שהשאלות המשפטיות בתיק חופפות לרוב לתחום הרפואה.
לאור כל זאת לצורך קבלת ייצוג משפטי מומלץ להיות מיוצג על ידי עורך דין הבקיא בתחום וזאת על מנת שניתן יהיה לממש את זכויות הנפגע באופן המיטבי ביותר. להערכת סיכויי תביעתכם וקבלת ייעוץ משפטי על ידי עורך דין באפשרותכם לפנות אלינו באמצעות טופס יצירת הקשר המופיע באתר.
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
