פסק דין מעניין בנושא אשר קיבל תביעה שהוגשה לפניו כנגד בית חולים בטענה כי הלה לא ביצע בימים הסמוכים ללידה הערכה של משקל העובר וכי כליאת הכתפיים של העובר (פרע כתפיים) היתה יכולה להימנע.
ההריון שהלך והסתבך
בית משפט השלום בטבריה קיבל תביעת רשלנות רפואית שהוגשה על ידי קטין ושני הוריו, בגין נזקים שנגרמו לו בעקבות פגיעה בלידה. הניזוק נולד בבית החולים "עמק יזרעאל" בשנת 1970, כאשר כל שלבי הלידה התנהלו כראוי עד ליציאת ראשו של התובע. החל ממועד זה החל התובע לסבול ממצוקה שנבעה מכליאת הכתפיים (מצב המכונה בעגה הרפואית "פרע כתפיים"), אשר הקשתה על חילוצו. אשר על כן, החליט הצוות הרפואי ליילדו באמצעות לידת ואקום, אשר תוך כדי ביצועה נפגעו כתפי התובע, הסובל כיום, בין היתר, משיתוק בזרוע ימין.
לטענת התובעים פרע כתפיים אשר גרם לפגיעה במהלך הלידה, נגרם בשל רשלנות רפואית מצידו של בית החולים והרופא המיילד. את ההתנהגות הרשלנית מוצאים התובעים בכך שבמשך עשרת ימי האישפוז של היולדת לא נערכה בדיקה אחת של משקל העובר, אשר היה ביכולתה להעיד על הימצאותו של עובר גדול מהממוצע, עובדה שמגדילה את הסיכון לכליאת הכתפיים במהלך הלידה. לא זו אף זו, גם בבחירת לידת ואקום ניתן למצוא רשלנות רפואית מצד הנתבעים, היות וכלל לא שקלו אפשרות של חילוץ העובר בניתוח קיסרי.
לעומת זאת, טוענים הנתבעים כי הסיבוך האמור הינו סיבוך שלא ניתן לצפותו וכי הטיפול הרפואי שניתן ליילוד היה בהתאם לפרקטיקה הרפואית שהייתה מקובלת באותה תקופה.
עוד טענו הנתבעים כי התובעים גרמו להם לנזקים ראייתיים (טענה אשר נטענת בדרך כלל על ידי תובעים בתביעות רשלנות רפואית), ודוק, לטענת הנתבעים הוגשה התביעה האמורה בשיהוי ניכר, עשרים וארבע שנים לאחר לידת הניזוק, עובדה אשר מנעה מהנתבעים להעיד את מי שהיה מנהל מחלקת היולדות עת נולד התובע ואף את המיילדת שילדה אותו, זאת בשל גילם המופלג ומצבם הרפואי שאינו מאפשר את העדתם. בנסיבות אלו נטען כי התובעים פגעו בטענות ההגנה של הנתבעים ועל כן עליהם להוכיח את תביעתם ברמת הסתברות גבוהה מהמקובל.
פס"ד: הרופאים היו צריכים לחשוד באפשרות לכליאת כתפיים
בית המשפט בוחן האם בהתבסס על הכלים המדעיים שהיו בידי הצוות הרפואי באותה תקופה, ניתן היה לצפות את כליאת הכתפיים של הניזוק וקובע כי על פי פסקי דין שניתנו בסמוך לאותה תקופה, היה על הרופאים לצפות את התרחשות פרע הכתפיים. לא זו אף זו, בהסתמך על הספרות הרפואית שהייתה קיימת במועד הלידה מסיק בית המשפט כי התסמינים שאפיינו את היולדת וההריון (משקל עודף, התארכות הלידה, חשד לעובר גדול וביצוע לידת ואקום) היו צריכים לעלות את חשדו של הצוות הרפואי להתרחשותה של לידת פרע כתפיים. ודוק, היות והצוות הרפואי לא העלה כל חשש להתרחשות הסיכון האמור, יש לראות בהתנהגותו רשלנות רפואית גרידא.
יתר על כן, בית המשפט קובע כי ניתן למצוא התרשלות בהתנהלות הנתבעים אף בהשגת הנתונים הדרושים, עובר ללידה. כך, לא נערכה ליולדת כל הערכת משקל של העובר, במהלך אישפוזה לפני הלידה ובהמשך לכך לא בוצעו ההכנות הדרושות ללידת עובר שמשקלו גבוה מן הממוצע. בכל הקשור לביצוע ניתוח קיסרי, פוסק בית המשפט כי לכל הפחות היה על הצוות הרפואי להיערך לאפשרות זו, אולם הוא כלל לא שקל אותה במסגרת שיקוליו.
לאור כל האמור לעיל, מקבל בית המשפט את התביעה ומחייב את הנתבעים בפיצוי התובעים בגין הנזקים שנגרמו להם, כאמור.
[ת"א 2254/97]
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
