קצת רקע
למרות שמדובר בתופעה נפוצה, רק במקרים חריגים או טראגיים במיוחד, כגון מותם של עובדים, תמצאו בתקשורת דיווחים.
למעשה, מקומות עבודה טומנים בחובם סכנות רבות, אך מקרי פגיעה בעבודה נשארים לרוב "מתחת לרדאר". על כך יש להצטער, שכן ביקורת ציבורית הייתה עשויה לשפר את תנאי הבטיחות במקומות עבודה.
עוד תופעה מצערת היא הקשיים שבהם נתקלים נפגעי עבודה בבואם לדרוש פיצויים.
מסלול אחד העומד לרשותם הוא פנייה למוסד לביטוח הלאומי לצורך קבלת תגמולים לנפגעי עבודה, ומסלול נוסף הוא הגשת תביעה נגד המעסיק וחברת הביטוח שלו. כמו כן, נפגעים עשויים להיות זכאים לתגמולים מכוח ביטוחים פרטיים שרכשו.
בכל המסלולים הללו, הזכאות לתגמולים אינה אוטומטית ולעיתים תביעת העובד נהדפת ללא הצדקה.
למשל, על מנת שעובד יפוצה בעקבות פגיעה בעבודה, עליו להוכיח כי אכן נגרם לו נזק בריאותי במסגרת ועקב העבודה. הביטוח הלאומי או חברת הביטוח עלולים לטעון, כי אין קשר סיבתי בין תנאי העבודה של העובד לבין הנזק שהצהיר עליו או כי בפועל לא נגרם לו נזק.
למרות זאת, יש גם חדשות טובות: באמצעות ייצוג משפטי מקצועי, ניתן, לעיתים קרובות, להתמודד בהצלחה עם המכשולים שגורמים אלה מנסים להערים על נפגעי עבודה.
תאונה או מחלת מקצוע?
לפעמים נפגעי עבודה בכלל לא יודעים שהם כאלה. למשל, התנוונות הדרגתית של חוליות בעמוד השדרה של עובדת עשויה לנבוע מישיבה ממושכת במהלך העבודה, אך היא לא תדע כי ייתכן שתוכר עקב כך כנפגעת עבודה.
לכן, חשוב להבין כי המונח "פגיעה בעבודה" מתפצל, למעשה, לשתי משמעויות. גם תאונה פתאומית שאירעה לעובד, כגון פציעה מסכין במטבח של מסעדה, תיחשב לפגיעה בעבודה, וכך גם "מחלות מקצוע", כלומר מחלות שנגרמה לעובד באופן הדרגתי בעקבות תנאי עבודתו.
מצד אחד, הביטוח הלאומי מכיר רק במחלות מקצוע הנמנות ברשימה סגורה המופיעה בתקנות הביטוח הלאומי. מצד שני, עובדים יוכרו לעיתים כנפגעי עבודה, גם כאשר הם סובלים מבעיה רפואית שאינה נמנית ברשימה, אם יוכיחו כי הם סובלים מ"מיקרוטראומה", כלומר מהצטברות של פגיעות גופניות זעירות, חוזרות ונשנות, שנגרמו להם עקב תנאי עבודתם.
מתי מתחילות ומסתיימות "שעות העבודה"?
האם עובדת שהחליקה על שלולית בדרך הביתה מהעבודה ושברה את רגלה עקב כך תוכר כנפגעת עבודה? סביר להניח שכן, אלא אם כן יוכח כי התאונה אירעה לאחר שהעובדת סטתה מדרכה הביתה למטרה שאינה קשורה לעבודתה.
ואומנם, מבחינה משפטית, גם תאונות המתרחשות בדרך לעבודה או בחזרה ממנה, נחשבות לתאונות עבודה. לכן, גם אם מתעוררת מחלוקת בהקשר זה מול הביטוח הלאומי או חברת הביטוח, יש סיכוי טוב שהמחלוקת תוכרע לטובת העובד בבית הדין לעבודה.
ומה לגבי תאונה שהתרחשה במהלך עבודה מהבית? בנסיבות כאלה שעלולות לפקוד הן עובדים עצמאיים שעובדים מהבית והן עובדים שכירים שלקחו עבודה הביתה, יצטרך העובד להוכיח כי התאונה אכן אירעה כאשר עסק בעבודה ועקב כך.
"אירועים חריגים"
כאשר, חלילה, נופל על עובד מוט ברזל במהלך עבודתו במפעל או כאשר עובדת מעבדה נפגעת מפיצוץ כימי במהלך שהותה בעבודה, קל יחסית להוכיח כי מדובר בתאונת עבודה. מנגד, כאשר העובד נפגע מבחינה נפשית או בעקבות לחץ ומתח שחווה העובד במהלך עבודתו, הקשר הסיבתי בין הפגיעה לתנאי העבודה הוא פחות חד-משמעי על פניו.
עם זאת, במקרים רבים הכירו בתי הדין לעבודה בפגיעה נפשית בעובד כפגיעה בעבודה וגם בקשר הסיבתי בין אירועים חריגים שהעובד נקלע אליהם או בין מתח והתרגשות חריגים שחווה, למשל בעקבות ריב עם הבוס או עם לקוחות, לבין נזק בריאותי שנגרם לו.
סוגיות נוספות
מתי המעסיק ייחשב אחראי לפגיעה בעבודה שאירעה לאחד מעובדיו? האם חברת כוח אדם עשויה להיחשב אחראית לתאונת עבודה שאירעה לעובד שאותו שלחה למקום עבודה מסוים? ומה הדין כאשר התרשלות העובד תרמה להתרחשות התאונה?
כל אלה הן שאלות שעלו בעבר במסגרת תביעות פגיעה עבודה והן מוסיפות לעלות במסגרת תביעות חדשות. אם אתם מתמודדים עם פגיעה בעבודה, תוכלו למצוא על כך מידע כללי נוסף כאן באתר.
כמו כן, עורך הדין הבקיא בתחום יוכל לספק לכם מידע מהימן בכל הסוגיות המשפטיות הרלוונטיות, תוך התייחסות פרטנית למקרה שלכם.
