למרות שמדובר בתופעה נפוצה, רק במקרים חריגים או טראגיים במיוחד, כגון מותם של עובדים, תמצאו בתקשורת דיווחים.
למעשה, מקומות עבודה טומנים בחובם סכנות רבות, אך מקרי פגיעה בעבודה נשארים לרוב "מתחת לרדאר". על כך יש להצטער, שכן ביקורת ציבורית הייתה עשויה לשפר את תנאי הבטיחות במקומות עבודה.
עוד תופעה מצערת היא הקשיים שבהם נתקלים נפגעי עבודה בבואם לדרוש פיצויים.
מסלול אחד העומד לרשותם הוא פנייה למוסד לביטוח הלאומי לצורך קבלת תגמולים לנפגעי עבודה, ומסלול נוסף הוא הגשת תביעה נגד המעסיק וחברת הביטוח שלו. כמו כן, נפגעים עשויים להיות זכאים לתגמולים מכוח ביטוחים פרטיים שרכשו.
בכל המסלולים הללו, הזכאות לתגמולים אינה אוטומטית ולעיתים תביעת העובד נהדפת ללא הצדקה.
למשל, על מנת שעובד יפוצה בעקבות פגיעה בעבודה, עליו להוכיח כי אכן נגרם לו נזק בריאותי במסגרת ועקב העבודה. הביטוח הלאומי או חברת הביטוח עלולים לטעון, כי אין קשר סיבתי בין תנאי העבודה של העובד לבין הנזק שהצהיר עליו או כי בפועל לא נגרם לו נזק.
למרות זאת, יש גם חדשות טובות: באמצעות ייצוג משפטי מקצועי, ניתן, לעיתים קרובות, להתמודד בהצלחה עם המכשולים שגורמים אלה מנסים להערים על נפגעי עבודה.
תאונה או מחלת מקצוע?
לפעמים נפגעי עבודה בכלל לא יודעים שהם כאלה. למשל, התנוונות הדרגתית של חוליות בעמוד השדרה של עובדת עשויה לנבוע מישיבה ממושכת במהלך העבודה, אך היא לא תדע כי ייתכן שתוכר עקב כך כנפגעת עבודה.
לכן, חשוב להבין כי המונח "פגיעה בעבודה" מתפצל, למעשה, לשתי משמעויות. גם תאונה פתאומית שאירעה לעובד, כגון פציעה מסכין במטבח של מסעדה, תיחשב לפגיעה בעבודה, וכך גם "מחלות מקצוע", כלומר מחלות שנגרמה לעובד באופן הדרגתי בעקבות תנאי עבודתו.
מצד אחד, הביטוח הלאומי מכיר רק במחלות מקצוע הנמנות ברשימה סגורה המופיעה בתקנות הביטוח הלאומי. מצד שני, עובדים יוכרו לעיתים כנפגעי עבודה, גם כאשר הם סובלים מבעיה רפואית שאינה נמנית ברשימה, אם יוכיחו כי הם סובלים מ"מיקרוטראומה", כלומר מהצטברות של פגיעות גופניות זעירות, חוזרות ונשנות, שנגרמו להם עקב תנאי עבודתם.
מתי מתחילות ומסתיימות "שעות העבודה"?
האם עובדת שהחליקה על שלולית בדרך הביתה מהעבודה ושברה את רגלה עקב כך תוכר כנפגעת עבודה? סביר להניח שכן, אלא אם כן יוכח כי התאונה אירעה לאחר שהעובדת סטתה מדרכה הביתה למטרה שאינה קשורה לעבודתה.
ואומנם, מבחינה משפטית, גם תאונות המתרחשות בדרך לעבודה או בחזרה ממנה, נחשבות לתאונות עבודה. לכן, גם אם מתעוררת מחלוקת בהקשר זה מול הביטוח הלאומי או חברת הביטוח, יש סיכוי טוב שהמחלוקת תוכרע לטובת העובד בבית הדין לעבודה.
ומה לגבי תאונה שהתרחשה במהלך עבודה מהבית? בנסיבות כאלה שעלולות לפקוד הן עובדים עצמאיים שעובדים מהבית והן עובדים שכירים שלקחו עבודה הביתה, יצטרך העובד להוכיח כי התאונה אכן אירעה כאשר עסק בעבודה ועקב כך.
"אירועים חריגים"
כאשר, חלילה, נופל על עובד מוט ברזל במהלך עבודתו במפעל או כאשר עובדת מעבדה נפגעת מפיצוץ כימי במהלך שהותה בעבודה, קל יחסית להוכיח כי מדובר בתאונת עבודה. מנגד, כאשר העובד נפגע מבחינה נפשית או בעקבות לחץ ומתח שחווה העובד במהלך עבודתו, הקשר הסיבתי בין הפגיעה לתנאי העבודה הוא פחות חד-משמעי על פניו.
עם זאת, במקרים רבים הכירו בתי הדין לעבודה בפגיעה נפשית בעובד כפגיעה בעבודה וגם בקשר הסיבתי בין אירועים חריגים שהעובד נקלע אליהם או בין מתח והתרגשות חריגים שחווה, למשל בעקבות ריב עם הבוס או עם לקוחות, לבין נזק בריאותי שנגרם לו.
סוגיות נוספות
מתי המעסיק ייחשב אחראי לפגיעה בעבודה שאירעה לאחד מעובדיו? האם חברת כוח אדם עשויה להיחשב אחראית לתאונת עבודה שאירעה לעובד שאותו שלחה למקום עבודה מסוים? ומה הדין כאשר התרשלות העובד תרמה להתרחשות התאונה?
כל אלה הן שאלות שעלו בעבר במסגרת תביעות פגיעה עבודה והן מוסיפות לעלות במסגרת תביעות חדשות. אם אתם מתמודדים עם פגיעה בעבודה, תוכלו למצוא על כך מידע כללי נוסף כאן באתר.
כמו כן, עורך הדין הבקיא בתחום יוכל לספק לכם מידע מהימן בכל הסוגיות המשפטיות הרלוונטיות, תוך התייחסות פרטנית למקרה שלכם.
איך מגישים תביעת תאונת עבודה?
תביעת תאונת עבודה כפי שכבר הובהר במאמר זה, הינה תביעה בגין תאונה שארעה בזמן ועקב העבודה. תאונה שכזו מקנה זכויות גם מול המוסד לביטוח הלאומי וגם בתביעת נזיקין מול המזיק (ככל ויש מזיק).
סדר הפעולות במקרה של תביעת תאונת עבודה יתחיל לרוב מהגשת תביעה לדמי פגיעה למוסד לביטוח לאומי. חשוב מאוד להגיד כי את התביעה לדמי פגיעה יש להגיש לכל המאוחר עד 12 חודשים ממועד הפגיעה שכן אחרת יכולות להפגע זכויות הנפגע.
את התביעה לדמי פגיעה יש להגיש בצירוף פירוט של נסיבות התאונה וכן צירוף של כל המסמכים הרפואיים הרלבנטיים. על אף שכאמור ניתן להגיש עד 12 חודשים מהפגיעה, מומלץ ביותר לפעול להגשת התביעה לדמי פגיעה מוקדם ככל האפשר לאחר הפגיעה.
חשוב לציין כי על אף שמאמר זה בדבר תביעת תאונת עבודה מתרכז במקרה של תביעת תאונת עבודה "רגילה" הרי שתאונה שכזו יכולה להיות מוגדרת גם כמיקרוטראומה (פגיעה כתוצאה מפגיעות "קטנות" אבל חוזרות שיוצרות נזק) וגם כמחלת מקצוע (מחלה המוגדרת בתקנות ככזו שיכולה להיגרם בשל סביבת העבודה).
לאחר שמגישים את התביעה לדמי הפגיעה, המוסד לביטוח לאומי נדרש להכיר בתאונה כתאונת עבודה ובהתאם לשלם לנפגע דמי פגיעה (סכום ראשוני שמועבר לנפגע שנעדר מהעבודה למעלה מ – 12 יום ועד כשלושה חודשים). נושא ההכרה חשוב ביותר. ככל והמוסד לביטוח לאומי דוחה את הזכאות להכרה בתאונה, ניתן להגיש תובענה לבית הדין לעבודה בנושא זה.
לאחר שהתאונה מוכרת כתאונת עבודה, ומשולמים לנפגע דמי פגיעה, ניתן בהמשך גם להגיש תביעה לנכות מעבודה, אשר במסגרתה תיקבע נכותו של הנפגע כתוצאה מהתאונה ובהתאם לכך ישולמו לו תגמולים מתאימים.
בכל הנוגע לפן האזרחי, ככל והתביעה מגלה גם עילת תביעה בנזיקין נגד המזיק, תביעה שכזו מוגשת לבית המשפט בצירוף חוות דעת רפואית. תביעת נזיקין כאמור לא מוגשת לרוב בטרם חלפה כשנה ממועד התאונה.
גם בנוגע למימוש הזכויות את מול המוסד לביטוח לאומי, ובוודאי בכל הנוגע לתביעה בבית המשפט, מומלץ ונדרש להיוועץ עם עו"ד הבקיא בתחום על מנת לוודא כי מלוא הזכויות תתממשנה.
אילו הוכחות ומסמכים צריך על מנת להגיש תביעת תאונת עבודה?
בהגשת תביעת תאונת עבודה, זקוק המוסד לביטוח לאומי לקבל מספיק מידע ומסמכים שיאפשרו לו להבין אם התאונה באמת אירעה בזמן ועקב העבודה. ככל ולמוסד לביטוח לאומי חסרים מסמכים, לרוב הוא פונה ומבקש השלמתם בטרם שהוא פועל לדחות את התביעה.
על מנת למנוע מצב של עיכוב או של דחייה בהגשת תביעת תאונת עבודה, חשוב מאוד כבר בהגשת המסמכים הראשונה (במסגרת התביעה לדמי פגיעה) לצרף את כל המסמכים הרפואיים אשר מבססים את הנסיבות ואת המצב הרפואי. במסגרת המסמכים מצרפים גם טופס ויתור על סודיות רפואית וכן טופס של תעודה רפואית ראשונה לנפגע עבודה שממלא הרופא.
חשוב בנוסף לאמור לפרט במסגרת תביעת תאונת עבודה גם את הנסיבות של התאונה בצורה ברורה ומובנת. ניסוח הנסיבות הוא חשוב ביותר ולעיתים אף מצרפים את פירוט הנסיבות במכתב נפרד (בד"כ כאשר מדובר בנסיבות יותר מורכבות או ארוכות).
הגשת מלוא המסמכים במסגרת תביעת תאונת עבודה תסייע למוסד לביטוח לאומי לפעול ולהכיר בתאונה כתאונת עבודה בלא עיכוב. ככל ולמוסד לביטוח לאומי חסרים מסמכים הוא פועל לרוב באמצעות מכתב לבקש את שחסר. כדאי ונדרש לענות על מכתב זה במהרה בצירוף כל הנדרש למען לא תידחה התביעה.
בכל הנוגע להגשת תביעת נזיקין נגד המזיק בגין תאונת העבודה, הרי שזו מוגשת לבית המשפט בצירוף חוות דעת רפואית של מומחה אשר קובע את נזקו של הנפגע. חוות דעת שכזו היא חוות דעת שערוכה בהתאם לתקנות.
מהם הפיצויים שניתן לקבל בהגשת תביעת תאונת עבודה?
גם בנקודה זו ראוי להפריד בין תביעת תאונת עבודה שמוגשת למוסד לביטוח לאומי לבין תביעת נזיקין שמוגשת נגד המזיק (המעביד או צד ג' אחר) בגין תאונת העבודה.
נתחיל דווקא בתביעת הנזיקין אשר במסגרתה למעשה מי שמחליט האם קיימת זכאות לפיצוי וכן מהו סכום הפיצוי, הוא בית המשפט. סכום הפיצוי נגזר מנסיבות התאונה, עוצמת הרשלנות של המזיק ובעיקר מגובה הנזק של הניזוק הספציפי. כל תביעת תאונת עבודה למעשה שונה מהאחרת הואיל ולכל נפגע נסיבות וכן נתונים שונים.
בתביעה שמוגשת למוסד לביטוח לאומי המצב הוא אחר. במקרה זה ישנו חישוב מדויק בחוק בגין הסכומים להם זכאים נפגעי תאונות עבודה. כאמור דלעיל, לאחר שתוכר התאונה כתאונת עבודה ישולמו קודם כל דמי פגיעה. הכוונה לסכום שמפצה את הנפגע אשר נעדר מהיום ה 12 לעבודה ועד השבוע ה – 13. החישוב של דמי הפגיעה הוא 75% מההכנסה עליה דיווח הנפגע לביטוח הלאומי בשלושת החודשים שקדמו למועד הפסקת העבודה כשהיא מחולקת ב – 90. לדמי הפגיעה יש גבול של כ – 1,200 שקלים ליום וכאמור ישולמו לכל היותר עד 13 שבועות.
לאחר דמי הפגיעה כפי שהוסבר במאמר זה, מגישים הנפגעים תביעה לקביעת נכות מעבודה. במסגרת תביעה זו נקבעת באמצעות וועדה רפואית נכותו של הנפגע ובהתאם נקבעת הזכאות לתגמולים מעבר לדמי הפגיעה. על פי החוק נכות עד לשיעור של 9% אינה מעניקה תגמולים בכסף, כאשר נכות בשיעור של 10% עד 19% מעניקה מענק חד פעמי (יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים, תלוי בממוצע השכר). נכות גבוהה מ – 20% מעניקה תגמול חודשי למעשה לכל החיים. החישוב נעשה על בסיס 75% מממוצע השכר שאותו מכפילים בנכות שנקבעה.
חשוב לדעת שבתביעת תאונת עבודה, יכול המוסד לביטוח לאומי לעשות שימוש בתקנה 15 שמטרתה לאפשר העלאת אחוזי הנכות במקרים בהם הנזק משפיע על התפקוד בפועל. הדבר יכול לכשעצמו להשפיע על גובה התגמול החודשי.
לכל שאלה בנושא תביעת תאונת עבודה אם אל מול המוסד לביטוח לאומי ואם בתביעת נזיקין מול המעביד או צד ג', כדאי להיוועץ עם עו"ד הבקיא בתחום בטרם קידום הנושא.
