המדריך השלם להגשת תביעת רשלנות רפואית

מתי קמה עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית, מה כולל הליך הגשת תביעה והאם יש חובה להצטייד בחוות דעת רפואית? כל התשובות – במדריך שלפניכם.

תביעה על רשלנות

איש מאיתנו אינו רוצה ליפול קורבן לרשלנות רפואית, אך למרבה הצער, מקרי הרשלנות הרפואית בישראל הם מרובים, והדבר ניכר במספר הגבוה של תביעות הרשלנות הרפואית שמוגשות לבתי המשפט. לצד זה, חשוב לדעת, כי לא כל תביעת רשלנות רפואית מוכרעת לטובת התובע. גם כאשר נראה על פניו כי הצוות הרפואי לא פעל כהלכה, ייתכן כי בית המשפט יקבע שלא הוכחה רשלנות רפואית המצדיקה פסיקת פיצוי לתובע.

במילים אחרות, רשלנות רפואית אינה רק עניין רפואי, אלא גם, ולפני הכול, עניין משפטי. על מנת לזכות בתביעת רשלנות רפואית יש להוכיח בעזרת מסמכים וטיעונים הולמים כי במקרה שעליו מתבסס התיק התקיימו כל יסודות עוולת הרשלנות, כהגדרתה בחוק. לשם כך, חשוב להסתייע בעורכי-דין בעלי ידע וניסיון בתחום הרשלנות הרפואית ולאסוף את הראיות הנדרשות לשם הוכחת עילת התביעה.

להלן השיקולים והשלבים המרכזיים בהליך הגשת תביעת רשלנות רפואית.

א. התייעצות ראשונית: רשלנות רפואית או לא?

בדרך כלל, אין טעם להחליט על הגשת תביעה לפני פגישת התייעצות ראשונית עם עורך דין העוסק בתחום. עורך הדין יבחן אם בנסיבות המקרה שלכם מתקיימים, ולו לכאורה, כל המרכיבים הנדרשים בחוק לשם הוכחת העילה. כמו בכל תיק רשלנות, גם כשמדובר ברשלנות רפואית, יש להוכיח את שלושת יסודות עוולת הרשלנות: נזק, התרשלות וקשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק [ראו מאמר מהאתר: כיצד תדעו כי נפלתם קורבן לרשלנות רפואית].

ראשית, לא תקום עילת תביעה, אם למטופל לא נגרם נזק כלשהו במסגרת הטיפול הרפואי שעבר. כך למשל, אם אובחנה באיחור דלקת ריאות אצל מטופל, אך המטופל הבריא לחלוטין ולא נגרם לו שום נזק רפואי או הפסד כספי כתוצאה מהאיחור באבחון, אין מקום להגשת תביעת רשלנות רפואית. עם זאת, לא רק נזק פיזי מצדיק הגשת תביעה, אלא גם נזק נפשי ונזק ממוני.

שנית, יש להוכיח כי הצוות הרפואי שטיפל בניזוק אכן התרשל במלאכתו. כאן באה לידי ביטוי ייחודיותה של עילת הרשלנות הרפואית. לשם ביסוס עילה כזו, יש להוכיח כי הטיפול חרג מהסטנדרט של טיפול רפואי סביר וכי הצוות הרפואי לא פעל כפי שמצופה מצוות רפואי סביר, שכן לא כל פעולה או מחדל רפואיים שגרמו נזק למטופל ייחשבו להתרשלות. למשל, אם נפגע רחמה של אישה כתוצאה מניתוח קיסרי, אך הניתוח עצמו היה הכרחי מבחינה רפואית, לא תקום לה עילת תביעה.

שלישית, תביעת רשלנות רפואית לא תתקבל מבלי שיוכח כי ההתרשלות בטיפול היא זו שגרמה נזק למטופל, כלומר, כי קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק [ראו המאמר: על יסוד הקשר הסיבתי בתביעות רשלנות]. לדוגמה, אם מטופל עבר ניתוח כושל ורשלני להסרת גידול סרטני, וכעבור מספר שבועות מת כתוצאה מהתקף לב, לא סביר יהיה לטעון כי התרשלות הרופאים בניתוח היא זו שגרמה למות המטופל, ולכן לא יהיה מקום להגשת תביעה.

יסודות רשלנות

ב. סוגי רשלנות רפואית: גם העדר הסכמה מדעת

האם ביצוע הליך רפואי בניגוד לרצונו של המטופל הוא בגדר רשלנות רפואית? סביר להניח שכן [ראו מאמר: טיפול רפואי ייעשה בכפוף לקבלת הסכמה מלאה], וכך גם  "אבחון יתר", כלומר אבחון של מחלה שלא קיימת אצל המטופל [ראו מאמר מהאתר: תביעות בגין "אבחון יתר"].  למעשה, טווח רחב של פעולות ומחדלים רפואיים עשויים להיחשב להתרשלות שמקימה עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית. קצרה היריעה מלפרט כאן את כל קטגוריות הרשלנות הרפואית, אך ניתן למנות כמה מהנפוצות שבהן. כמובן, התייעצות עם עורך דין, תסייע לכם לפתור גם לבטים במישור זה.

כך למשל, תביעות רבות מוגשות בעקבות טיפול רשלני בהיריון ובלידה [ראו מאמר באתר: כשלים בהריון ובלידה: מה כדאי לדעת?]. תחת קטגוריה זו, ניתן למצוא, בין השאר, מקרים של הימנעות מבדיקות חיוניות לאבחון מומים בעובר, העדר מעקב הולם אחר ההיריון, אי-זיהוי מצוקה עוברית לקראת לידה, בחירת הליך לידה לא מתאים ועוד.

גם רשלנות בניתוח, רשלנות בטיפולי שיניים ורשלנות בטיפולים אסתטיים, כגון טיפול להסרת שיער בלייזר, הן קטגוריות מוכרות. לא רק ליקויים בהליך הטיפול או הניתוח עצמו או בהרדמה עשויים להיחשב להתרשלות, אלא גם ליקויים בשלב ההכנה לניתוח או לטיפול וכן בשלב המעקב אחר המטופל בעקבות הטיפול.

כאמור, במקרים רבים שנידונו בבתי משפט, נקבע כי גם העדר הסכמה מדעת של המטופל לטיפול היא בגדר רשלנות רפואית, ועצם הפגיעה באוטונומיה של המטופל נחשבת לנזק בפני עצמו. פגיעה כזו עשויה להתבטא בהימנעות מהסבר מלא על טיב הטיפול ועל השלכותיו, ולעיתים מטופל יוכל להוכיח כי לא נתן הסכמתו מדעת לטיפול, גם אם חתם על טופס הסכמה.

ג. חוות דעת רפואיות ואיסוף ראיות

איך מוכיחים רשלנות רפואית? לשם כך נדרשים לרוב מסמכים שונים, שעורך הדין המטפל בתיק יסביר לכם מהם וכיצד להשיגם. תביעות רבות בתחום הרשלנות הרפואית מתבססות על הרשומות הרפואיות הנוגעות למטופל, כפי שנשמרו במוסד הרפואי בו טופל. לעיתים, דווקא כאשר הרשומות הן חלקיות או כאשר לא ניתנת למטופל נגישות אליהן, הדבר ייזקף לחובת המוסד הרפואי. כמו כן, לרוב, יהיה על המטופל להצטייד בחוות דעת של מומחה רפואי מתאים כדי לתמוך בטענותיו בתביעה.

במקרים רבים, חוות דעת רפואיות נדרשות הן על מנת להוכיח את נזקו של התובע והן על מנת להוכיח התרשלות בטיפול בו וכן את הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק. עורך הדין יוכל להפנות אתכם למומחים רלוונטיים שיבדקו אתכם, לפי הצורך, ויבחנו את כל התיעוד הרפואי הרלוונטי לתיק, על מנת להכין חוות דעת. לרוב, בית המשפט יצטרך להכריע בין חוות הדעת של המומחים מטעמכם לבין חוות הדעת מטעם הצוות הרפואי או המוסד בו טופלתם. לעיתים, בית המשפט ימנה גם מומחה נוסף, מטעמו שלו, כדי להגיע להכרעה.

ד. הליך הגשת התביעה: איך עושים את זה?

אחרי איסוף כל המסמכים הנדרשים לביסוס התביעה, עורך הדין שבחרתם יגיש מטעמכם את התביעה לבית המשפט. בכתב התביעה תוצג דרישה לפיצוי בסכום מסוים עליו תחליטו בעצה אחת עם עורך דינכם, ויוצגו בו טענות המצביעות על קיומה של עילה. לכתב התביעה יצורפו הדעת הרפואיות וכן מסמכים נוספים שמטרתם לבסס את עילת התביעה.

בדרך כלל, עומדים לרשות הנתבעים 30 ימים להגיש לבית המשפט כתב הגנה, שבו ינסו להפריך את הטענות שבכתב התביעה. עם זאת, ייתכן כי לאחר קבלת כתב התביעה, יבחרו הנתבעים לנסות ולהגיע לפשרה בתיק במקום להמשיך ולנהל את ההליך המשפטי בבית המשפט. ייתכן כי גם בשלב מאוחר יותר בהליך, אחרי תחילת הדיון בבית המשפט, ינסו הצדדים להגיע לפשרה. ההחלטה אם להגיע לפשרה תלויה ברצונם של שני הצדדים לתיק. כמובן, תוכלו להתייעץ עם עורך דינכם בדבר כדאיות הפשרה, והוא גם זה שינהל מטעמכם את המשא ומתן מול הצד השני בנוגע לתוכן הפשרה.

אחרי הגשת כתב ההגנה מטעם הנתבעים, מגיע שלב ההוכחות בבית המשפט. בשלב זה, מציגים הצדדים את טענותיהם ואת הראיות שבידיהם, באמצעות עורכי דינם, וכן מעלים לדוכן עדים מטעמם, כגון מומחים רפואיים וכן גורמים נוספים המעורבים במקרה. אחרי שלב ההוכחות, אם הצדדים לא הגיעו לפשרה בינתיים, יידרש בית המשפט להגיע להכרעה בתיק. על פסק הדין שיינתן בתיק ניתן יהיה לערער לערכאה גבוהה יותר. אם התיק הוגש לבית משפט השלום, ניתן יהיה להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי ואם התיק הוגש לבית המשפט המחוזי ניתן להגיש ערעור לבית המשפט העליון. הבחירה בערכאה המתאימה להגשת התביעה תלויה בגובה הפיצוי המבוקש.

ה. נגד מי יגיש מטופל תביעת רשלנות רפואית?

שאלה זו נראית לכאורה פשוטה, שכן על פי עקרונות דיני הנזיקין על הניזוק לתבוע את המזיק.

באופן זה, על המטופל לכאורה להגיש תביעה כלפי זה שהזיק לו והתרשל כלפיו. יחד עם זאת, במקרים רבים מדובר בצוות רפואי שלם והמטופל אינו יכול לדעת בוודאות מי הם אותם הרופאים ו/או בעלי התפקיד אשר התרשלו בפועל. לדוגמא: רשלנות בניתוח – במהלך ניתוח בוצע חתך של כלי דם. המטופל אשר היה רדום לאורך הניתוח, ואינו יודע מי מבין הרופאים שהיו בחדר הניתוח חתכו את כלי הדם הספציפי שנחתך ברשלנות, קרי רשלנות בניתוח.

מה על המטופל לעשות? האם נדרוש ממנו להגיש תביעה נגד כל גורם אשר הוא חושב כי היה מעורב? מהי הדרך הנכונה בה ידע המטופל כנגד מי עליו להגיש תביעת רשלנות?

הלכה למעשה, הקושי המתואר בדוגמא הנ"ל, לא יעמוד בדרכו של מטופל אשר נפגע עקב רשלנות בניתוח, שכן לאותו מטופל יש זכות תביעה ישירה נגד המוסד הרפואי בו הוא טופל וזאת בשל העובדה, כי לאותו מוסד רפואי אחריות לתפקודו של הרופא מטעמו, בשל אחריות  שילוחית הרובצת עליו. כך אותה בעייתיות אינה מונחת לפתחו של הניזוק שמעוניין בהגשת תביעת רשלנות רפואית.

על כן, ניתן לומר באופן כללי, כי למטופל המבקש להגיש תביעה ברשלנות רפואית (או בדוגמא שלפנינו – רשלנות בניתוח) קיימת היכולת והזכות לתבוע את הרופא שטיפל בו באופן אישי וכן את המוסד הרפואי במסגרתו קיבל את הטיפול הרפואי.

אין צורך בהגשת תביעה כנגד כל גורם שייתכן והיה מעורב במעשה הרשלני הנטען. במסגרת תביעה משפטית, אין כל מניעה לתבוע את הרופא שהתרשל ואת המוסד הרפואי כנתבעים יחדיו. אולם, יש לומר, כי להחלטה לעשות כן ישנן השלכות שונות ויש לשקול היטב על פי הנסיבות האם להגיש תביעה נגד הרופא הספציפי או נגד המוסד הרפואי או נגד שניהם.

עת מגישים תביעה, לשיקול הגורם הנתבע חשיבות רבה והחלטה לא מושכלת בעניין זה, יכולה להביא בין היתר לעיכוב רב בניהול ההליך בבית המשפט ובמיצוי זכויות המטופל.

ו. התיישנות: עד מתי ניתן להגיש תביעה?

תביעת רשלנות רפואית היא תביעה אזרחית, ובעקרון, תביעות כאלה ניתן להגיש תוך שבע שנים בלבד מעת הולדת עילת התביעה. לכן, לכאורה, עומדות לרשות מטופל רק שבע שנים להגשת תביעת רשלנות רפואית מרגע שנגרם לו נזק, אך בכל זאת בתביעות כאלה המצב מעט שונה וישנם חריגים.

כך למשל, לפי חוק ההתיישנות, כל עוד התובע לא יכול היה לדעת כי נגרם לו נזק או כל עוד נעלמו מידיעתו עובדות מהותיות המקימות לו עילת תביעה, מרוץ ההתיישנות נעצר ומתחיל רק כאשר נודעות לתובע העובדות המהותיות הרלוונטיות. יש לכך חשיבות יתרה במקרי רשלנות רפואית, שכן לעיתים קרובות, המטופל מגלה רק כעבור זמן רב ממועד הטיפול כי נגרם לו נזק או כי עשוי להיות קשר בין הטיפול שקיבל לבין הנזק שנגרם לו.

לכן, וכפי שכבר נפסק בבית המשפט [ראו מאמר שפורסם באתר: רשלנות רפואית התיישנות], תקופת ההתיישנות לא תמיד תחל להימנות ממועד התרחשות הנזק, אלא לעיתים מרגע גילוי העובדות המקימות עילה.

עם זאת, אם התביעה מוגשת אחרי שחלפו יותר משבע שנים מעת שנגרם הנזק, יהיה על התובע להוכיח כי לא יכול היה ולא אמור היה לדעת כי נגרם לו נזק כתוצאה מרשלנות רפואית, לפני שהפך מודע לכך בפועל. מדובר אפוא בנטל קשה מאוד, שכן לפי הפסיקה, על המטופל להראות כי לא היה לו אפילו קצה של חוט לגילוי הדבר.

בכל מקרה, מומלץ שלא להתעכב עם הגשת התביעה, ויש לזכור כי לא כל חריגה מתקופת ההתיישנות הרגילה תתקבל ע"י בית המשפט. בתי המשפט מחמירים מאוד עם הסייג, ולכן מוטב לפעול לבירור הזכויות מוקדם ככל שניתן. אם אתם חושדים כי נפלתם קורבן לרשלנות רפואית ושוקלים להגיש לתביעה, חשוב לפנות בהקדם האפשרי לעורך דין מומחה בתחום, כדי לפתוח בהליך הגשת תביעה, במידה שבכך תחליטו לעשות.

התיישנות תביעת רשלנות

לסיכום

תביעות רשלנות רפואית אינן תביעות רגילות. הן טומנות בחובן טענות לא פשוטות כנגד גופים ויחידים אשר ברוב המקרים עושים ככל הנדרש על מנת לשמור על בריאות המטופלים. נוכח כך, רצוי לבחון באופן משפטי מקצועי את האפשרות והדרך למימוש הזכויות.

על מנת לבחון היטב את המקרה ודרכי הפעולה בהגשת תביעה, אנו ממליצים לכם להיוועץ בעורך דין.

לקבלת ייעוץ משפטי והערכת סיכויי תביעתך, באפשרותך לפנות אלינו באמצעות טופס "יצירת קשר". ייעוץ, הדרכה וליווי משפטי צמוד ומוקדם, עשוי לשפר את מצבכם המשפטי.

נדגיש, כי פנייתך חסויה ואינה כרוכה בהתחייבות.        

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

תגובות

2 תגובות

  • 25 באוקטובר 2016 בשעה 12:54

    עדי, מומלץ לפנות ללא דיחוי לרופא המטפל, או לקופה.

  • 19 באוקטובר 2016 בשעה 12:23

    היה לי תור לסקירת מערכות מאוחרת.
    מוקד זימון תורים קבע לי תור ליום 18/10/16 שבו המרפאה בבת ימון סגורה.
    פיספסתי את הבדיקה,אני נמצאת בשבוע האחרון שבו אני יכולה לבצע את הבדיקה .

התגובה שלך