פציעה באימון כדורסל הוכרה כתאונת עבודה   

בית-הדין לעבודה הכיר בשחקן כדורסל שנפגע במהלך אימון כעובד של מועדון הכדורסל, וחייב את המוסד לביטוח לאומי לשלם לו דמי פגיעה בגין תאונת עבודה.

פגיעה בעבודה של שחקן כדורסל

נפגעי תאונות עבודה, כלומר מי שנפגעו במהלך עבודתם ונגרם להם עקב כך נזק פיזי או נפשי, זכאים בנסיבות המתאימות בין היתר ל"דמי פגיעה" מהביטוח הלאומי. מדובר בפיצוי בגובה 75 אחוז משכר העובד על 90 הימים הראשונים שלאחר הפגיעה, אם הנפגע לא היה מסוגל לעבוד בתקופה זו.

עם זאת, לעיתים נוצרת מחלוקת בין הנפגע והביטוח הלאומי בשאלה אם התאונה אירעה במהלך עבודתו של הנפגע ובעטיה. ודוק, האם אכן מדובר בפגיעה בעבודה.

כך קרה בתיק שנדון בבית-הדין האזורי לעבודה בחיפה, בו סירב הביטוח הלאומי להכיר בתאונה שאירעה לשחקן כדורסל במהלך אימון כפגיעה בעבודה. הביטוח הלאומי טען כי לא התקיימו יחסי עובד-מעסיק בין השחקן לבין מועדון הכדורסל בו שיחק, ולכן אין מדובר בתאונת עבודה.

בפסק-דין שניתן בימים אלה, דחה בית-הדין לעבודה את עמדת הביטוח הלאומי וקבע כי השחקן היה עובד של המועדון, ולכן הוא זכאי לדמי פגיעה מהביטוח הלאומי. עוד נקבע שהמועדון יפצה את הביטוח הלאומי על דמי הפגיעה, שכן המועדון לא שילם דמי ביטוח לאומי עבור השחקן.

הועסק אך לא דווח כשכיר

התובע במקרה הנדון הוא עצמאי בתחום הפרסום. נוסף לכך שיחק כדורסל "חצי מקצועני" במועדון מכבי "כלנית" כרמיאל בין 2012 ל-2014. בדצמבר 2013, במהלך אחד האימונים, נפגע התובע בברכו ונגרם לו קרע במיניסקוס. לאחר שנותח בברכו ועבר תקופת שיקום, שב לשחק בקבוצה.

בין התובע לבין מועדון הכדורסל נחתם הסכם העסקה שהסדיר את תנאי העסקתו ושכרו בעונות המשחקים 2013 ו-2014. עם זאת, המועדון דיווח לביטוח הלאומי כי התובע הוא עובד שלו רק בדיעבד, בשנת 2015. כמו כן, נהג המועדון להלין את שכרו של התובע, הנפיק לו תלושי שכר באיחור וגם לא שילם עבורו דמי ביטוח לאומי באופן רציף.

בין השאר, לא דיווח המועדון על התובע כעובד שלו לגבי החודש בו נפצע וגם לא שילם דמי ביטוח לאומי עבורו לחודש זה. עקב כך, כאשר פנה התובע לביטוח הלאומי, סירב המוסד לשלם  לו דמי פגיעה בגין פציעתו, בנימוק שלא היה עובד של המועדון בתקופת הפציעה, ולכן הפציעה אינה בגדר תאונת עבודה.

כאמור, בית-הדין לעבודה לא קיבל טענה זו וקבע כי פציעתו של התובע היא אכן תאונת עבודה, המזכה אותו בדמי פגיעה. בית-הדין ציין כי לפי החוק, ספורטאי ייחשב לעובד של אגודת ספורט, כל עוד נחתם עמו הסכם העסקה. לפיכך, נקבע, כי לאור הסכם ההעסקה שנחתם עם התובע, "לא נראה ספק בדבר היותו של התובע כעובד שכיר של הקבוצה במועד בו ארעה לו התאונה".

עוד ציין בית הדין כי לפי החוק, גם כאשר מעסיק אינו משלם דמי ביטוח לאומי עבור עובד, לא נשללת זכאות העובד לגמלה מהביטוח הלאומי. משום כך, למרות שהמועדון לא שילם עבורו דמי ביטוח לאומי, זכותו של התובע לדמי פגיעה לא נפגעה.

הפרת דין בוטה מצד המועדון

חלק נוסף בפסק-הדין עוסק באחריות המועדון בפרשה, נוכח תביעת צד ג' שהגיש נגדו הביטוח הלאומי. בתביעה זו נטען כי המועדון צריך לפצות את הביטוח הלאומי אם המוסד יחויב לשלם לתובע דמי פגיעה, שכן המועדון לא העביר דמי ביטוח לאומי עבור התובע.

בית-הדין קיבל את תביעת צד ג' של הביטוח הלאומי וקבע, כי מועדון הכדורסל פעל שלא כדין בכך שלא דיווח לביטוח הלאומי על התובע כעובד שכיר בתקופת פציעתו ובכך שלא שילם עבורו דמי ביטוח לאומי.

המועדון אמנם טען להגנתו כי העירייה לא העבירה לו בזמן תקציב למשכורות, אך בית-הדין דחה טענה זו מכל וכול. "אין שום הצדקה שמעסיק יפר את הדין באופן כה בוטה, גם אם מצבו הכלכלי קשה", נאמר בפסק-הדין.

בהמשך לכך, פסק בית-הדין, כי הביטוח הלאומי ישלם לתובע דמי פגיעה בגין תאונת העבודה שעבר, אך חייב את המועדון לשלם לביטוח הלאומי את שווי הגמלה שהמוסד ישלם לתובע. כמו כן הטיל בית-הדין על המועדון לשלם בנפרד לכל אחד מהצדדים האחרים לתיק 5000 ש"ח הוצאות משפט.

[ב"ל 715-11-15]

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום דיני נזיקין

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי למבוטח" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך