מטרתו של חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אשר דוגל בעיקרון האחריות המוחלטת, הינה משולשת: ראשית, תכלית החוק הינה להביא לייעול ההליך המשפטי בתיקים העוסקים בתאונות דרכים ולקצרם באופן משמעותי. בנוסף, נועד החוק להפחית את העומס הדיוני הרב שהוטל בעבר על בית המשפט בעקבות ההסדר החוקי הישן, אשר חייב את הנפגע להוכיח את אשמתו של הפוגע. שלישית, מטרת החוק הינה להבטיח פיצוי לכל אדם שניזוק בתאונת דרכים, ללא שום קשר לאשמת המזיק, כל זאת תוך פיזורו של הנזק בין כל המשתמשים ברכב מנועי, והכול באמצעות המנגנון של תביעות ביטוח חובה.
על מנת להגשים את כל המטרות המנויות לעיל ובכדי לייעל את מנגנון תביעות ביטוח חובה האמור נקבע עיקרון ייחוד העילה, לפיו במידה וקמה לניזוק עילת תביעה המעוגנת בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תישלל ממנו זכאותו להגיש תביעה נזיקית בגין נזקיו האמורים.
טול מקרה בו נפגע פלוני עקב תאונת דרכים ובעקבותיה הוא מנותח בידו. לאותו פלוני עומדת הזכות להגיש תביעה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, בהתבסס על מנגנון תביעות ביטוח חובה, כאמור לעיל. נניח כי בחר פלוני להשתמש בזכותו זו ובית המשפט נתן פסק דין המורה על פיצויו. אולם, מספר חודשים לאחר מתן פסק הדין, חלה הידרדרות בידו של פלוני והוא נותח בשנית. הניתוח גרם לו לנזקים רבים. אשר על כן ,רוצה פלוני לממש את זכותו על פי פקודת הנזיקין ולתבוע את הרופאים הרשלניים שגרמו לנזקיו במסגרת הניתוח השני שבוצע בו.
השאלה העולה מן המקרה שלעיל הינה האם יש בעובדה שפלוני מיצה את זכותו על ידי הגשת תביעות ביטוח חובה, בכדי לשלול את זכאותו להגיש תביעה בגין הניתוח השנ י? ובמילים אחרות, האם ניתן להפריד בין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מאותה תאונת דרכים לבין הנזקים שגרמה לו הרשלנות הרפואית או שמא אין קשר בין השניים ויש לאפשר לו לממש את זכויותיו האזרחיות-נזיקיות.
הלכה פסוקה היא כי לרוב אין למנוע מהניזוק את זכאותו לקבל פיצוי בגין נזק במקרים בהם נולדת לו עילה לתביעתו, אלא אם קיימים שיקולים ונסיבות מיוחדים המצדיקים זאת. יתר על כן, תוצאה לפיה נשללת זכאותו של הניזוק לתבוע את הרופאים הרשלניים בשל עיקרון ייחוד העילה, נוגדת את תכלית דיני הנזיקין. ודוק, עיקרון ייחוד העילה אינו שולל מהנפגע את זכותו להגיש תביעה בגין נזק שאירע לאחר שמיצה את העילה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, במסגרת תביעות ביטוח חובה. על פי פסיקת בית המשפט בעניינים דומים, כל תוצאה אחרת פוגעת בעיקרון הצדק החלוקתי שבדיני הנזיקין היות והנטל כולו יוטל על כתפי הניזוק. בנוסף, נוגדת מסקנה אחרת מזו האמורה לעיל אף את עיקרון הצדק המתקן בתורת הנזיקין, שכן לפיה ייצא המזיק פטור, ללא כל חובה לשלם פיצוי לניזוק.
לסיכום, כאשר העילה המבוססת על חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים אינה עומדת כבר לניזוק, אשר מיצה אותה בפסק דין חלוט, אין יותר הצדקה לשלול את זכאותו להגיש תביעה נזיקית בגין נזק שארע לו לאחר מתן פסק הדין, כמפורט לעיל.
תגובות
