פענוח בדיקת דם

האם פענוח לא תקין של בדיקת דם עשוי להקים עילת תביעה ? במסגרת פסק הדין המפורט בכתבה עסק בית המשפט העליון בשאלה זו.

בית המשפט העליון בשיבתו כבית המשפט לערעורים אזרחיים דן בערעור על דחיית תביעת רשלנות רפואית פענוח בדיקת דם. מסכת העובדות שהובילה להגשת התביעה מוסכמת על הצדדים ותמציתה מפורטת להלן:
הגברת כוכבה, המערערת, הגיע לחדר המיון בית החולים לאחר שחשה כאבים עזים בבטנה, דקירות בחזה, סחרחורת ובחילות. הרופא שקיבל את פניה בבית החולים ערך לה מספר בדיקות ובין היתר צילום רנטגן ובדיקות דם ושתן. ממצאי בדיקות הדם הצביעו על ריבוי בכדוריות דם לבנות, אך למרות זאת הוחלט לשחררה לביתה, תוך שהרופא המטפל נותן לה הנחיות להמשך הטיפול, מבלי שציין ברשומות הרפואיות את ממצאי בדיקת הדם, כאמור. יום לאחר מכן, הידרדר מצבה של המערערת והיא הופנתה הפעם לבית חולים אחר, בהמלצת רופא המשפחה. צוות בית החולים איבחן כי המערערת סובלת מדלקת בתוספתן והורה על ניתוחה המיידי. למרות זאת, במהלך הניתוח נתברר כי לא קיימת כל דלקת בתוספתן. כעבור שעות ספורות, הגיעו תוצאות הבדיקות שנערכו למערערת בבית החולים, לפיהן עולה כי קיימים חיידקים מזיקים בכלייתה. חרף איבחון הבעיה, הידרדר מצבה של המערערת והיא שוחררה לביתה רק כעבור חמישה חודשים, כשהיא סובל מנכות בלתי הפיכה.
תביעת רשלנות רפואית פענוח בדיקת דם, אשר הוגשה על ידי התובעת לבית המשפט, נתמכה בחוות דעת רפואית שנערכה על ידי רופא מומחה ולפיה הכמות המוגברת של כדוריות לבנות בדמה של התובעת הייתה אמורה להדליק אצל הרופא המטפל "נורה אדומה" ולהעלות אצלו את החשד כי התובעת נמצאת בסיכון. לטענת התובעת, עצם העובדה כי הרופא המטפל נמנע מלפעול כאמור מהווה רשלנות רפואית פענוח בדיקת דם, כאשר רופא סביר היה מפנה את התובעת בנסיבות העניין לבדיקת כליות מיידית, אשר הייתה מאבחת את החיידקים ומונעת את הידרדרות במצבה ברפואי של התובעת ובהמשך לכך את נזקיה.
אל מול טענות התובעת, סבר בית החולים כי לא הייתה כל רשלנות רפואית פענוח בדיקת דם מצד הצוות הרפואי שכן אין בממצאי הבדיקה, לפיהן ישנה כמות מוגברת של כדוריות דם בדמה של בתובעת, כדי להעיד ו/או לרמוז על מצבה הרפואי של המטופלת ועל הימצאות חיידקים בכלייתה.
בית המשפט המחוזי פסק, על סמך העובדות שנפרסו בפניו, חוות הדעת של המומחים והעדויות שניתנו במהלך הדיון, כי אין מדובר במקרה של רשלנות רפואית פענוח בדיקת דם מצד בית החולים ועל כן יש לדחות את התביעה כנגדו. ודוק, הרופא המטפל סבר כי מדובר בתופעה רפואית מסוג "עוות כלייתי", כתוצאה מאבנים בכליות ולפי כך הורה על הטיפול הרפואי במקרים אלו.
במסגרת הערעור, חוזרת המערערת על טענותיה לפיהן בית החולים התרשל בכך ששחרר אותת לביתה על אף תוצאות בדיקת הדם וכי אילו היה רופא המיון מעיין באותן תוצאות חריגות, הוא היה מורה על בדיקות אשר יש בהן כדי לגלות את מצבה הרפואי בזמן.
בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע כי בית משפט קמא התעלם משאלות מרכזיות העולות במקרה דנן והסתמך על בסיס עובדתי בלתי מדויק. בהמשך לכך, קובע בית המשפט כי יסודות עוולת הרשלנות מתקיימים במקרה דנן והוא מחזיר את הדיון בתיק לבית משפט קמא, לצורך קביעת הפיצויים.