שתציג תעודת זהות

פסק דין מעניין ביותר, במסגרתו קיבל בית המשפט תביעת רשלנות רפואית בלידה. קראו את הסיפור המלא.

גברת ברקן עמדה בפני אחד הרגעים המשמחים בחייה ? הולדת ילד משותף לה ולבן זוגה. כל הסימנים והבדיקות שנערכו לה העידו על כך כי ההריון מתפתח בצורה תקינה ולא נתגלתה כל בעיה בעובר. כשהגיעו הצירים הראשונים מיהרה גברת ברקן לפקוד את בית החולים "קפלן", על מנת שיילד את עוברה. אולם, הטיפול באילנית החל רק כשעה וחצי לאחר שהגיע לבית החולים, משום שהצוות הרפואי התנה את מתן הטיפול בהצגת תעודת זהות, אשר לא הייתה באותם רגעים ברשות היולדת. יתר על כן, במספר בדיקות שנערכו ליולדת לא נבדק הדופק של העובר וכאשר כבר חוברה למוניטור, שעות רבות לאחר שהגיעה לבית החולים, התברר כי לעובר אין דופק והוא נולד, בהמשך לכך, ללא רוח חיים.
על רקע השתלשלות האירועים המפורטת לעיל הוגשה תביעת רשלנות רפואית כנגד בית החולים, במסגרתה פרסה הניזוקה את כל טענותיה כנגד בית החולים. כך, טענה התובעת כי לא בוצע המעקב הבסיסי הנדרש מכל צוות רפואי בארץ ובעולם ? לבדוק את דופק העובר ויש לראות בעובדה זו לבדה הפרת חובת הזהירות של בית החולים כלפיה. זאת ועוד, אילו היה הצוות הרפואי מתנהל על פי הפרקטיקה הרפואית המקובלת ונמנע מאותה התנהגות המהווה רשלנות רפואית, היה ניתן למנוע את מותו של העובר ולהצילו.

 

יש לך שאלה בנושא ? התייעץ עימנו בעמוד פורום רשלנות רפואית

 

לטענת הצוות הרפואי אמנם מדובר במקרה טרגי, אולם עם כל הצער שבדבר אין להטיל כל דופי בהתנהגותו, קל וחומר שאין לראות כל רשלנות רפואית במעקב שבוצע אחר היולדת. זאת ועוד, בחוות הדעת שהוגשה מטעם בית החולים פורט בהרחבה כי עולם הרפואה כבר ידע מקרי מוות בלתי צפויים של עוברים, אשר נפטרו בטרם עת על אף שההריון היה תקין לכל אורכו.
בית המשפט מינה מומחה רפואי מטעמו אשר טען כי מוות עוברי בנסיבות המפורטות לעיל הינו אירוע נדיר מאד. יתר על כן, אין כל ספק כי הפרקטיקה הרפואית הבסיסית בכל הנוגע למעקב אחרי הלידה הינה לחבר את היולדת למוניטור, בכדי לעקוב אחרי דופק העובר. אולם, על אף רשלנות רפואית זו סיבת המוות במקרה דנן איננה ידועה וסביר להניח כי אף אם היו הרופאים פועלים על פי הסטנדרטים המקובלים, לא היה ניתן למנוע את מותו של העובר.
בית המשפט מאמץ את חוות דעת המומחה הרפואי מטעמו, לעניין רשלנות רפואית מצד בית החולים ומציין כי עיקר המחלוקת בעניין דנן נוגעת לשאלת הקשר הסיבתי שבין אי ניטורה של האם למות העובר. על מנת לפתור את המחלוקת, מסתמך בית המשפט על פסיקה קודמת אשר עסקה בנסיבות דומות. על בסיס זה קובע בית המשפט כי אמנם לא ניתן לקבוע באופן ברור כי ניטור העובר היה מונע את מותו. אולם, יחד עם זאת, העמימות בהוכחת הקשר הסיבתי נגרמה באופן ישיר על ידי בית החולים, אשר עיקב את הטיפול בתובעת וסטה באופן רשלני מהפרקטיקה הנהוגה.
אשר על כן, מכיר בית המשפט בכך כי קיימת אפשרות סבירה כי לו היו מבצעים ביולדת את הבדיקות המקובלות, היה נמנע מותו של העובר. בקביעה זו, מקבל בית המשפט את תביעת רשלנות רפואית דנן ופוסק לתובעת ולבן זוגה פיצוי בסך של ארבע מאות אלף שקלים.