קלנועית – רכב מנועי ?

ביום בהיר, יצא מר לוי לנסיעה באמצעות קלנועית בה נהג מצומת אלומים לכיוון צומת נהריה. במהלך הנסיעה, אירעה תאונת דרכים בין קלנועית בה נהג מר לוי לבין רכב פרטי אחר.
נתון חשוב שיש לציין כבר עתה הוא כי הקלנועית של מר לוי לא בוטחה בביטוח חובה המכסה אירוע של תאונת דרכים. לאור זאת, ברצונו להיפרע בגין נזקיו עקב התרחשותה של תאונת קלנועית, הגיש מר לוי תביעה כנגד חברת כלל, חברת הביטוח שביטחה בביטוח חובה את הרכב הפרטי בו התנגש.
בתביעתו, טען מר לוי כי קלנועית אינה "רכב מנועי" כלשון חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ומשכך יש לראות בו כהולך רגל לכל דבר אשר נפגע בשל תאונת דרכים ועל כן על חברת כלל, מבטחת הרכב הפוגע, לפצותו.
תביעתו של מר לוי בגין תאונת קלנועית הגיעה לשולחנה של השופטת שולמית ברסלב מבית משפט השלום בחיפה, שהחלה פורשת את הוראות החוק הרלבנטיות, על מנת לבחון האם קלנועית הינה "רכב מנועי" על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים והאם ניתן לראות במר לוי כהולך רגל שנפגע בשל תאונת דרכים.
כפי שהסברנו בכתבתנו שכותרתה "מהי תאונת דרכים", תאונת דרכים הינה מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. מכאן שעל מנת שיהא נפגע זכאי לפיצוי בשל תאונת קלנועית יש צורך לקשר ישיר בין שימוש ברכב מנועי לבין הנזק שנגרם בשל תאונת דרכים.
על כן, שאלה היא מהו "רכב מנועי" והאם קלנועית נחשבת ככזה ?
ביישום דווקני של סעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים המגדיר מהו כלי רכב מנועי, קבעה השופטת ברסלב כי קלנועית אכן עונה על הרישא בהגדרה של "רכב מנועי" בהיותה רכב שנע בכוח מכני על פני הקרקע ואשר עיקר ייעודו לתחבורה יבשתית.
"נכון", אמר בא כוח התובע, קלנועית אכן עונה על הרישא בהגדרת "רכב מנועי", אולם קלנועית גם עונה על הסיפא שבהגדרה שעניינה בחזקות הממעטות: "עגלת נכים" ו ? "כסא גלגלים", ועל כן היא מוחרגת ככזו אשר יכולה להיחשב כ"רכב מנועי".
בהחלטה מקורית ויוצאת דופן קיבלה השופטת את טענתו היצירתית של בא כוח התובע, וקבעה כי קלנועית אכן יכולה להתפרש כ"כסא גלגלים" וכ"עגלת נכים". השופטת התייחסה בין היתר להגדרות מילוניות של המונחים הנ"ל וקבעה, כי בפרשנות רחבה ותכליתית קלנועית הינה התקדמות טכנולוגית של "כסא גלגלים" או "עגלת נכים" ועל כן יש לראותה בכפיפה אחת עמם.
משכך, קבעה השופטת, יש לראות את התובע כהולך רגל אשר רשאי לתבוע את חברת הביטוח של הרכב הפוגע, כפי שאכן נעשה על ידו.
אנו סבורים, כי פסק הדין מעורר שאלות רבות.
כך לדוגמא, מדוע לא הוסיף המחוקק מפורשות את הקלנועית ככזו המוחרגת מהגדרת "רכב מנועי" בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, קלו וחומר מקום שרואים בה "התקדמות טכנולוגית של כסא גלגלים או עגלת נכים ? כך, יוכלו נפגעי תאונת קלנועית לקבל פיצוי עבור נזקי תאונת דרכים, שכן ייראו בהם כהולכי רגל הזכאים לפיצוי מחברת הביטוח שביטחה את השימוש ברכב המעורב.
לעומת זאת, האם לא יהיה נכון לראות בקלנועית דווקא ככלי "רכב מנועי" הניתן לביטוח ובכך למנוע מצב בו נתון נפגע תאונת דרכים לחסדי הפרשנות של מערכת בתי המשפט. לא ניתן הרי להתעלם מההבדל הקיים בין "כסא גלגלים" ו – "עגלת נכים" אשר לרוב "נהוגים" על המדרכה או במעברי חציה ולא בכבישים, לבין קלנועית בה נוהגים בכביש ואותה ניתן בנקל לבטח בביטוח חובה ?
הפתרון אינו פשוט וככל הנראה סוגיית הפרשנות הנכונה להיותה של קלנועית "רכב מנועי" תיאלץ להמתין עד שתגיע לשולחנו של בית המשפט העליון, או עד אשר ייתן המחוקק את דברו בעניין וטובה שעה אחת קודם.
לקבלת ייעוץ משפטי והערכת תביעתכם ע"י עורך דין המתמצא בהליכי מימוש זכויות עקב תאונות דרכים, באפשרותכם לפנות אלינו באמצעות טופס "יצירת קשר" המופיע באתר.
נדגיש, כי פנייתכם חסויה ואינה כרוכה בתשלום.