[אופיר]

שלום,

מיולי 2012 ועד יולי 2015 נקבעו לי 40% נכות נפשית ו- 100% דרגת אי- כושר כשמתוכן 3 חודשים עם 70% נכות, בזמן אשפוז יום.

מיולי 2015 ועד יולי 2016, נקבעו לי 30% נכות, בניגוד גמור לדעתה של הרופאה המטפלת ובניגוד מוחלט למצבי הנפשי והתפקודי. שתי וועדות דחו את המשך זכאותי לקצבת נכות כללית, גם וועדה מדרג ראשון וגם וועדה רפואית לעררים.

כתוצאה מכך, הופסקה זכאותי לקצבת נכות כללית ולסל שיקום שהייתי באמצע תהליך בו וכמובן שהתחלתי להיות חייב בתשלום חודשי של דמי ביטוח לאומי ובריאות.

גם תביעתי להבטחת הכנסה נדחתה מכיוון שלא הייתי מסוגל נפשית להתייצב בלשכת התעסוקה ומשום שאף גורם רפואי לא היה מוכן להמציא עבורי אישור על אי- כושר לעבודה ותקופת האי- כושר.

למרות דרישת החוק, אין באפשרותי לשלום תשלומים חודשיים של דמי ביטוח לאומי ובריאות, לאור מצבי הכלכלי, הרפואי והתפקודי. פניתי מספר פעמים בכתב לסניף המטפל בחוב שלי ופירטתי את מורכבות המצב, בצירוף אישור רפואי עדכני, אך עדיין קיבלתי את אותה התשובה- התשלום הוא חובה על פי חוק והמקסימום שאפשר לוותר עליו זה הקנסות וההצמדה.

אני מודע לכך שהמוסד לביטוח לאומי רשאי לחדור אל חשבון הבנק של האזרח או לחסכונות, במידה ויש ואולי אפילו לעקל לו רכוש.

ברצוני לשאול אתכם מה ניתן לעשות במצב זה?
האם להמשיך לפנות אל הסניף בתקווה שהחוב יבוטל? האם להגיש תלונה אל נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה?
האם אפשר לעשות משהו או שמדינת ישראל מצפה שאנשים יוותרו על אוכל כדי לשלם סכומים אלו?

דיון

[עו"ד רפאל אלמוג]

שלום אופיר, הזכות לגמלאות / הנחות בתשלומים, קבועה בחוק. לא ניתן אפוא לקבל הטבות אשר מקורן אינו כתוב בחוק. לפיכך, הדרך הנכונה היא להילחם על הוכחת מצבך הבריאותי וזכאותך לתגמולים (ובהתאם פטור מתשלום דמי ביטוח), ככל ומצבך הבריאותי אכן אינו מאפשר עמידה בתשלומים אלה. בהיעדר הוכחה כאמור, לא ניתן לזכות בפטור. בריאות והצלחה.

[מאת]

תגובות