[דניאל]

שלום לכם ותודה על עזרתכם.
ב-2009 בעקבות משבר נפשי הייתי באשפוז שלאחריו הופניתי ליחידה לברה"ן באזור מגוריי.
שם הוצמדה לי עובדת סוציאלית, (למרות שביקשתי פסיכולוג), וטענה שהטיפול בי חייב להיות דרך סל שיקום. אני סרבתי ללכת לשיקום ואף ביקשתי שיימצא פתרון אחר. אך העו"ס לא חשה לרצוני וניסתה ללא הרף לדחוק אותי לעבר הגשת בקשה לנכות וסל שיקום.
העו"ס התעקשה ואף דיברה עם הוריי כי אני חייב שיקום.
בסופו של דבר קיבלתי קצבת נכות, והפניתי לשיקום במשך 9 חודשים שלא עזר כלל ואף הוסיף על תחושותיי השליליות ועל יכולתי למצוא עבודה בשוק החופשי בו עבדתי כבר בעבר. התנהלותה של העו"ס פגעה וגרמה לי לבושה ולחוסר יכולת לעמוד במקום בו הייתי רגע לפני הכניסה ל"טיפול" בברה"ן אפילו עד היום. אני שוקל לרדת מהארץ.
האם יש כאן רשלנות, או פגיעה באוטונומיה שיכולה להיות בה עילה לתביעה??
אשמח לקבל תשובתכם, דניאל.

דיון

[עו"ד רן שפירא]

בחינת עבודתה של עובדת סוציאלית צריכה להיעשות על ידי בדיקה כיצד עובדת סוציאלית סבירה הייתה נדרשת לפעול. לא ניתן על סמך דבריך להגיע למסקנה בדבר טיב הטיפול ולא ברור גם אם כלל הדבר נופל לכדי רשלנות רפואית שכן עובדת סוציאלית אינה צוות רפואי כי אם תמיכתי סוציאלי.

[מאת]

תגובות