- This topic has 3 תגובות, 2 משתתפים, and was last updated לפני 12 שנים, 4 חודשים by .
-
דיון
-
שלום רב.כרגה אני מטופלת באנטיביוטיקה חזקה כהשלמה לטיפול שקבלתי באישפוז.סובלת מדלקות קשות(TOA דוץ) בשחלה שמאלית וגם ימינית.נורה עצוב שהמצב היה יכול להיות בפחות רע אם היתי מטופלת בשלב מוקדם יותר.אבל לצערי לפני קבלת הטיפול,כמה פעמים נסיתי לקבל בדיקה רפואית אך לא קבלתי.אני מרגישה שנפגתי אך לאן לא פונה — אין אשמים.בגלל שלא יודעת מה חשוב ומה לא,אספר מהתחלה ואשמח אם מישהו ימצא זמן לענות לי האם באמת אין אשמים.
אני לקוחה של קופת חולים מכבי.בתאריך 06.01.13 לפי אמלצה הרופא נשים עברתי הכנסת התקן.כמובן הוא הסביר לי שלאחוז קטנה של נשים יכולות להיות תופעות לוואי,אך בין התופעות שהוא תאר לא היה משהו קריטי.
שבועיים לאחר מכאן(ביום שני)הבנתי שהכואבים ודימומים,ומצב כללי עברו את הגבול של תופעות לוואי מקובלות.לצערי הרופה שלי מקבל במכבי רק ביומי ראשון אז פניתי לשירות "מכבי ללא הפסקה"("מ.ל.ה" כדי למצוא אפשרות לבדיקה ראפוית.תוך שיחה טלפונית,לפי המצב שתארתי, אחות של "מ.ל.ה." החליטה שמגיע לי בדיקה והתקשרה לרופא נשים שמקבל בזן הזה בעיר עם בקשה לקבל אותי.רופא סירבה ואמרה שמצב שלי תקין לפי דעתה ויש לחקות עד הרופא המטפל(עוד שבוע).לאחר זמן קצר כואבים גדלו ואני אתקשרתי לסניף מכבי עצמו,למזכירות,הסברתי שמצב לא ניראה לי תקין.גם המזכירה דאגה עליי והלכה לחדר הרופא לבקש לקבל אותי….הרופא שאלה את השם שלי להתחלה,ולאחר מכאן שוב סירבה.(יש לציין שאני ורופא מכירים לא רק כמו פאציאנט-רופא,וגם בעבר,עד המקרה לא נעים,היא היתה הרופא המטפל שלי)
אני גרה בקרית גת,עיר קטנה יחסית,ובזמן הזה לא היו רופאים נוספים,אין מוקד נשים ואין מיון.לנסוע לבית החולים לבד לא היתי יכולה כלא נהגת,ונסיע באוטובוס היה בלתי אפשרית בגלל הכואבים.בחוסר בחירה,הזמנתי תור לעוד שבוע לרופא המטפל.
לחכות עד הרופא לא הצלחתי,זה היה בלתי נסבל.בתאריך 24.01.13 הגעתי למיון נשים סורוקה(באוטובוס).קבלתי יחס זניח,הרופא במיון בלי לבדוק אמרה שזה ראקציה להתקן והיא לא יכולה לעשות כלום רק להוציא.כמובן אני הסכמתי להוציא ולאחר בדיקה חפיפית תוך חצי דקה היתי נשלחת הביתה כבריאה.ללא בדיקת דם,ללא אולטראסאונד טכני….כלום.
בתאריך 26.01.13 הגעתי למיון ברזילאי.אני כבר היתי בטוחה שבוב ישלחו אותי הביתה,בכיתי מהפחד וכואבים.אך הפעם סוף סוף התייחסו עליי כמו לבן אדם,הרופא מיידי לקח בדיקה דם,ועשה את כול הבדיקות אפשריות בעומק,ותעך 20 דקות היתי מאושפזת לטיפול אנטיביוטיקה….
4 יומים אשפוז,עוד שבועיים טיפול ביתי קשה,כול הרופא שטיפל בי ,לשאלה האם יש סיכויים להקשות בעתיד,עונה שיכול להיות בעיה להביא ילדים….
וכול רופא שטיפל בי אמר שגם דלקת עצמה,גם טיפול,גם סיכונים עתידיים היו יכולות להיות פחות גרועות אם קבלת עזרה רפואי בכמה יומים לפני.
באמת אין אשמים כאן?
מצטערת על מכתב ארוך ושגיות כתיב.
ברב כבוד,יופה אליונה