ככלל, ניתן לקבל צו לגילוי מסמכים כבר בשלב המקדמי של הדיון בבקשה לאישור תביעה כייצוגית, אם כי בכפוף לעמידה בשני תנאים: העמדת תשתית ראייתית ראשונית להוכחת קיום תנאי הסף לאישור התביעה כייצוגית, ורלוונטיות המסמכים שגילויים נדרש לשאלות שנוגעות לאישור זה.
תביעה ייצוגית הינה תביעה שמוגשת על ידי אדם יחיד בשם קבוצה של נפגעים, כנגד אדם, חברה או רשות שלטונית, בגין נזק שנגרם על ידי הגורם הנתבע לכלל חברי הקבוצה.
בניגוד לתביעה רגילה, התביעה ייצוגית מנוהלת בשני שלבים. בתחילה יש לבקש מבית המשפט לאשר את עצם הגשת התביעה כתביעה ייצוגית, ורק לאחר קבלת אישור זה, ככל שהוא אכן ניתן, ניתן לנהל את התביעה לגופה.
המבנה הדו שלבי של ניהול התביעה הייצוגית עורר את השאלה האם ניתן לקבל צו גילוי מסמכים כלפי הנתבע כבר בשלב הבקשה לאישור התביעה כייצוגית, ועוד בטרם ניתן אישור זה, וזאת כפי שיוסבר להלן.
המצב המשפטי כיום
דברי החקיקה העיקריים שחלים כיום על ניהול התביעות הייצוגיות הינם חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 ותקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010.
נכון לשנת 2022, התשובה לשאלה שלעיל מצויה בעיקרה בתקנה 4(ב) לתקנות התובענות הייצוגיות. תקנה זו קובעת שבית המשפט רשאי להורות על מתן צו לגילוי ועיון במסמכים גם בשלב הבקשה לאישור התביעה כייצוגית, אם כי בכפוף לקיומם של שני התנאים הבאים: היקף וזכאות.
היקף גילוי המסמכים: המסמכים שגילויים נדרש נוגעים לשאלות הרלוונטיות לאישור התובענה כתובענה ייצוגית.
הזכאות לגילוי המסמכים: המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של תנאי הסף לאישור התביעה כייצוגית כאמור בסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות, אשר קובעים כך:
- התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה.
- תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין.
- קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת.
- קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב.
ככל שבית המשפט החליט להורות על מתן צו הגילוי, באפשרותו גם לתת כל הוראה לשם שמירה על סודיות המסמכים שיימסרו למבקש, מבלי לגרוע מהוראות כל דין, וזאת כאמור בתקנה 4(ג) לתקנות התובענות הייצוגיות.
בצד קיום התנאים שמצויינים בתקנה 4(ב) לתקנות הללו, על מבקש צו גילוי המסמכים לעמוד גם בתנאים ובמגבלות שחלים באופן כללי על הליכי גילוי מסמכים, ובהם: המידע או המסמכים נמצאים בידי בעל הדין שצו הגילוי מופנה כלפיו; מתן הצו יביא לפישוט וייעול הליכים; ולא יהא בכך משום הטלת עול בלתי סביר על בעל הדין שכלפיו הצו יופנה.
מן האמור לעיל עולה כי הזכות לגילוי ועיון במסמכים אמנם קיימת גם בשלב בקשת אישור התביעה כייצוגית, אולם היא מצומצמת בהיקפה בהשוואה למקבילתה בהליכים אזרחיים אחרים, וזאת בשל החשש שהליכי הגילוי יהפכו ל-"מסע דיג" שמטרתו השלמת התשתית העובדתית והראייתית החסרה לבקשת האישור.
עם זאת, אין בכך כדי להמעיט מחשיבותה של זכות הגילוי בשלב המקדמי של דיון בבקשת האישור, אלא רק לגדר אותה לאותם מקרים שבהם הוברר כי מתקיימים התנאים הקבועים בתקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות (רע"א 552/19 אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ נ' יובל כהן).
יתרה מכך: בית המשפט העליון אף קבע כי ישנם גם מקרים חריגים בהם יהיה מוצדק להרחיב מעט את כללי גילוי המסמכים בשלב בקשת אישור התביעה כייצוגית, אם כי עדיין יש לבחון כל מקרה לגופו, לפי נסיבותיו, ובהתחשב בהתנהלות הדיונית של התובע הייצוגי.
כך נקבע ברע"א 6762/12 אי. די. בי. חברה לפתוח בע"מ נ' יעל כבירי שמיע. תיק זה עסק בבקשה למתן צו גילוי מסמכים במהלך הדיון בבקשה לאישור תביעה כייצוגית בנושא תמורה נמוכה בהצעת רכש מלאה למניות חברה ציבורית. בית המשפט קבע כי יש להורות על גילויים של המסמכים שרלוונטיים לביצוע הערכת שווי הוגן של מניות לפי שיטת ה-DCF, וזאת בשל קשיי ההוכחה האינהרנטיים החלים לגבי שיטה זו.
הלכת יפעת
תקנות 4 (ב) ו-(ג) לתקנות התובענות הייצוגיות אימצו למעשה את התנאים שנקבעו למתן צו גילוי המסמכים בשלב אישור הבקשה להגשת התביעה כייצוגית, במסגרת פסק הדין התקדימי שניתן על ידי בית המשפט העליון בשנת 2003, כלומר, 7 שנים לפני התקנת התקנות, ברע"א 10052/02 יפעת נ' דלק מוטורס.
הלכת יפעת הכירה בעצם קיומה של הזכות לגילוי מסמכים בשלב אישור הבקשה להגשת התביעה כייצוגית, אולם היא גם הגבילה אותה, באמצעות התנייתה בקיומם של התנאים הבאים:
ראשית, זכות הגילוי חלה רק על מסמכים שהינם רלוונטיים לשלב אישור התביעה כייצוגית, קרי, רק למסמכים שרלוונטיים לבירור סוגיית קיומם של תנאי הסף לאישור התביעה כייצוגית. לפיכך, על התובע לשכנע את בית המשפט כי זהו טיבם של המסמכים שהוא מבקש לגלות.
שנית, על התובע להעמיד תשתית ראייתית ראשונית שמלמדת על קיומה של עילה אישית כנגדו, ועל הסיכוי להתקיימותם של תנאי הסף לאישור התביעה כייצוגית, וזאת כדי למנוע בקשות שכל מטרתן פגיעה בנתבע. עם זאת גם נקבע שעצם הגשת הבקשה לגילוי מסמכים, כשלעצמה, איננה מצביעה בהכרח על כך שתנאי הסף לאישור התביעה כייצוגית אינם מתקיימים.
שלישית, צו הגילוי יוכפף למגבלות שמוטלות על צו גילוי שניתן בשלבים אחרים של הדיון, לרבות שמירת סודיות מסמכי הנתבע שימסרו לתובע, וזאת כדי שהתביעה הייצוגית לא תשמש כלי לחשיפת סודות מסחריים.
הרציונאל של היקף זכות הגילוי בשלב בקשת האישור
הרציונאל של היקף זכות הגילוי בשלב בקשת אישור התביעה כייצוגית נובע מההכרה לפיה לשני הצדדים למעשה יש אינטרס לגיטימי לגבי סוגיית גילוי המסמכים, ועל כן יש לאזן בין האינטרסים הללו.
בית המשפט העליון הבהיר בהלכת יפעת שלתובע יש אינטרס לגיטימי לקבל את המסמכים נוכח פער המידע שקיים בין הצדדים, ואשר פועל לרעת התובע, באופן לפיו הנתבע שהוא שלרוב מחזיק בידיו, באופן בלעדי, את המסמכים שדרושים לתובע כדי להוכיח את עמידתו בתנאי הסף להוכחת התביעה כייצוגית.
ואילו לנתבע יש אינטרס להיות מוגן מפני הסכנה של שימוש לרעה בזכות התביעה הייצוגית על ידי תובעים, סכנה שמתעצמת בשלב הראשוני של בקשת אישור התביעה כייצוגית, כאשר טרם הוברר כלל האם עומדת לתובע עילה כלשהי.
לפיכך יש למצוא את האיזון הראוי בין שני האינטרסים המנוגדים הללו, וזאת באופן שלא יקפח את הזכות לגילוי ועיון במסמכים, שהינה זכות חשובה, מאחר שהיא מאפשרת לצדדים להגדיר ביתר יעילות את גדר המחלוקת ביניהם, ובכך תורמת גם היא לגילוי האמת.
שכן, יש חשיבות לעמידה על גדר המחלוקת האמיתית שבין הצדדים גם בשלב המקדמי של אישור התביעה כייצוגית, מאחר שהגדרה מדוייקת של גדר המחלוקת מסייעת לבית המשפט להכריע נכונה בשאלת התקיימות תנאי הסף לאישור התביעה כייצוגית. מצד שני, נדרשת גם זהירות יתרה במתן זכות גילוי ועיון לטובת התובע כבר בשלב המקדמי של אישור התביעה כייצוגית, ובטרם הוברר האם התובע כלל עומד בתנאי הסף לאישור זה.
התנאים למתן זכות הגילוי בשלב הדיון בבקשת אישור התביעה כייצוגית, אשר נקבעו בהלכת יפעת ואומצו בדיעבד בתקנות 4(ב) ו-(ג) לתקנות התובענות הייצוגיות, נועדו, איפוא, לאזן בין האינטרסים הלגיטימיים והמנוגדים של הצדדים.
שיקול הכבדת גילוי המסמכים
מבחינת השפעת השיקול של הכבדת גילוי המסמכים, קבע בית המשפט העליון כי המדובר בשיקול שעשוי להוביל לצמצום חובת הגילוי או אף להימנעות מהטלתה, אולם על השופט להשתכנע כי ההכבדה היא משמעותית מספיק כדי לגבור על הצורך בחשיפת המידע (ע"א 7956/08 מעדניות האחים בכבוד (94) בע"מ נ' עו"ד שלמה גן צבי).
עוד נקבע כי ככל שצו הגילוי ידרוש מהצד עליו הוא הוטל זמן רב ומשאבים נכבדים, אזי יש לבחון חלופות לצמצומו (רע"א 16/494 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' חן עזר).
לגבי היחס בין עוצמת ההכבדה של גילוי מסמכים לבין מידת הרלוונטיות של המסמכים להליך התביעה הייצוגית, נקבע כי רלוונטיות של מסמך להליך איננה מצב בינארי, אלא היא יכולה להיות בעוצמות שונות. הכלל הוא כי ככל שגוברת תלותו של בעל הדין בהליך הגילוי, כך יש להרחיב את תחולת הגילוי, ועל כן ככל שמדובר במסמך שחשיבותו לליבון המחלוקת בין בעלי הדין הינה רבה יותר, כך גילויו מוצדק, וזאת גם במחיר הכבדה נוספת (רע"א 9322/07 Company Products Gerber נ' חברת רנדי בע"מ).
מן הכלל אל הפרט
דוגמא לאופן מימוש הזכות לגילוי בשלב בקשת אישור התביעה כייצוגית, ניתן למצוא במקרה שנדון בת"צ 34200-06-11 אקו – טק (מיקרו חלקים) בע"מ נ' חברת כרטיסי אשראי לישראל.
חברת אקו-טק הגישה בפני בית המשפט המחוזי בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד חברת כרטיסי אשראי לישראל בע"מ (כא"ל), בטענה שכאשר מבוצעת עסקה בשקלים באמצעותPayPal , תוך שימוש בכרטיס אשראי שהונפק על-ידי כא"ל, כא"ל ממירה את סכום החיוב בשקלים לדולרים, אם לא די בכך, היא גם מחייבת בנוסף את הלקוח בעמלת המרה בשיעור של 2.5%.
במהלך הדיון בבקשת האישור, הגישה אקו-טק גם בקשה למתן צו גילוי מסמכים כלפי כא"ל.
כא"ל התנגדה לבקשה בטענה שהיא איננה עומדת בתנאים הקבועים בתקנה 4(ב) לתקנות, וזאת מאחר שאקו-טק לא הוכיחה קיומה של תשתית ראייתית ראשונית לקיום תנאי הסף לאישור התביעה כייצוגית, וכן מאחר שהמסמכים שגילויים מבוקש אינם נוגעים לשאלות הרלוונטיות לאישור התובענה כייצוגית. עוד טענה כא"ל שהמדובר בבקשה כוללנית וגורפת, אשר מכבידה עליה באופן רציני.
אולם, בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה למתן צו גילוי מסמכים, וזאת מהטעמים הבאים.
לגבי התנאי בדבר העמדת תשתית ראייתית הראשונית לגבי קיום תנאי הסף לאישור התביעה כייצוגית, קבע בית המשפט שהבקשה עומדת בתנאי זה.
בית המשפט הבהיר שאין המדובר בדרישה להוכחת תנאי הסף במידה הדרושה לאישור התובענה הייצוגית, מאחר שדרישה כזו עלולה להחמיר מדי עם המבקש, ולהקדים את המאוחר, אלא המדובר רק בהצבת מחסום שימנע מתובענה שהוגשה ללא בסיס משפטי או עובדתי, להסתמך על מידע עתידי, שיתגלה לה מן המסמכים של הנתבע בלבד.
לפיכך, בשלב זה אין בית המשפט נדרש לבחון את שאלת העמדתה של תשתית ראייתית ראשונית להתקיימותם של תנאי הסף בהתחשב גם בטענותיהן של המשיבות, אלא עליו לדון בה על סמך טענות המבקשים בלבד, ולבדוק האם במידה שטענותיהם של המבקשים תוכחנה בסופו של יום כנכונות, אזי הן יקיימו את תנאי הסף שמופיעים בסעיף 8(א) של חוק תובענות ייצוגיות, ותו לא. בשלב זה של הדיון אין צורך בבדיקה מעמיקה של טענות שני הצדדים, אותה יש לערוך רק במסגרת ההכרעה בבקשת האישור, וזאת לאחר שמיעת טענות הצדדים וחקירת המצהירים מטעמם.
לגבי התנאי לפיו המסמכים שגילויים נדרש נוגעים לשאלות הרלוונטיות לאישור התביעה כייצוגית, קבע בית המשפט שתנאי זה התקיים רק לגבי חלק מהמסמכים שגילויים נדרש על ידי אקו-טק, ועל כן הוא קיבל את הבקשה רק לגבי המסמכים הללו.
כא"ל ערערה על החלטה זו לבית המשפט העליון, אולם ערעורה נדחה. בית המשפט העליון קבע שיש חשיבות רבה למסמכים שעשויים לשפוך אור על היקף העוולה שבוצעה וגודל הקבוצה הנפגעת, בבואו של בית המשפט לקבוע האם יש לקבל את הבקשה לאישור תביעה כייצוגית, ומכאן חשיבות חשיפתם כבר בשלב המקדמי של הדיון בבקשה זו. עם זאת גם נקבע שאין צורך בגילוי מסמכים שמעיד על ההיקף המדויק של העוולה והקבוצה הנפגעת, אלא המדובר על מסמכים שמלמדים על "מושג כללי" לגביהם.
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
