צדדים לתובענה ייצוגית יכולים להגיע להסכמות ביניהם. אותן הסכמות יכולות להשתכלל לכדי הסדר פשרה או לכדי הסדר הסתלקות. מדובר בהסדרים שונים שלכל אחד מהם תנאים שונים והשלכות שונות. על ההבדל והמשמעות בין השניים ניתן לקרוא בכתבה זו.
מרבית הבקשות לאישור תביעה ייצוגית המוגשות לבתי המשפט אינן מגיעות להכרעה שיפוטית. הצדדים המתדיינים מעדיפים לסיים את ההליך במתווה של פשרה או הסתלקות מהבקשה, תוך רכישת "סיכון" ומתן פיצוי כזה או אחר.
נשאלת אם כן השאלה, מהו ההבדל בין הסדר פשרה והסדר הסתלקות בהליכים של תביעות ייצוגיות ?
ובכן, ההבדל העיקרי בין שתי הדרכים הנ"ל לסיום תביעות ייצוגיות טמון בעקרון משפטי הקרוי "מעשה בי-דין". מעשה בי דין, משמעותו במילים פשוטות, שלילת האפשרות של אדם להגיש תביעה משפטית.
כאשר בקשה לאישור תביעה ייצוגית ו/או תביעה ייצוגית מסתיימת על דרך של הסדר הסתלקות, הרי הכלל של מעשה בי-דין אינו חל על חברי הקבוצה התובעת, וכל אחד מהם רשאי להגיש תביעה כנגד הגורם הנתבע ואף לבקש מבית המשפט לדון בה במסגרת של תביעה ייצוגית. לעומת זאת, כאשר ההליך מסתיים על דרך של הסדר פשרה, חל על הקבוצה המוגדרת בבקשה לאישור תביעה ייצוגית או בתביעה עצמה הכלל הנ"ל של מעשה בי-דין, והאפשרות להגיש תביעה אישית או תביעה ייצוגית נשלל מכל אחד מחברי הקבוצה.
בשל המשמעות הכבדה שיש בהסדר פשרה, שהרי בשלילת הגישה לערכאות שיפוטיות עסקינן, קובע חוק התובענות הייצוגיות מנגנון ברור בנוגע לשלבים שיש לעבור בכדי שבית המשפט יאשר הסדר פשרה. סיבה נוספת למורכבות שבאישור הסדרי פשרה בהליכים של תביעות ייצוגיות, היא העובדה שהתובע המייצג ובא כוחו נמצאים בניגוד עניינים לקבוצה הנכללת בתביעה, שכן קיים חשש שיעדיפו את טובתם האישית על פני טובת הקבוצה בכללותה.
חשש זה אינו קיים במסגרת של הסדר הסתלקות בהליך של בקשה לאישור תביעה ייצוגית ו/או תביעה ייצוגית עצמה. שכן, כאמור לעיל, במקרים אלה לא נשללת האפשרות של חברי הקבוצה להגיש תביעה אישית ו/או תביעה ייצוגית.
יחד עם זאת, חשוב לציין כי גם במקרים של סיום הליכים של תביעות ייצוגיות על דרך של הסדר הסתלקות, דרושה בחינה מדוקדקת של ההסכמות וההבנות, וקיימת גם לכך התייחסות מצד המחוקק בחוק. שכן, תמיד קיים חשש שההבנות שאליהן יגיעו הצדדים במסגרת הסדר ההסתלקות תמנע בדרך כזו או אחרת את האפשרות של מי משאר חברי הקבוצה להגיש תביעה אישית או אף תביעה ייצוגית. בית המשפט יבדוק בהתאם האם ישנו סיכוי שתוגשנה תביעות ייצוגיות על ידי מי מחברי הקבוצה. לכן, ככל והסדר ההסתלקות אינו שולל משאר חברי הקבוצה את האפשרות להגיש תביעה אישית ו/או תביעה ייצוגית, סביר להניח שבית המשפט יאשרו, הואיל וקיימים גם שיקולים נוספים כגון יעילות וחיסכון בזמן שיפוטי. כמובן שישנו הבדל בין הליך הסתלקות רגיל, לבין הליך הסתלקות בו גם מתבקש גמול מיוחד לתובע הייצוגי ולבא כוחו (לעניין זה ראה הכתבה "הסתלקות עם גמול" אשר פורסמה באתר).
להערות, תגובות או ייעוץ משפטי אודות תביעות ייצוגיות באפשרותכם לפנות אלינו באמצעות טופס "יצירת קשר" המופיע באתר.
נדגיש, כי פנייתכם חסויה ואינה כרוכה בתשלום.
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
