רשלנות רפואית חיסונים

נדחתה בקשה לסילוק על הסף של תביעת רשלנות רפואית אשר הוגשה על ידי רופא כנגד מקום עבודתו. בית המשפט חזר על ההלכות בעניין זה. מומלץ לקרוא.

תקנה 100 (1) לתקנות סדר הדין האזרחי מעניקה לבית המשפט את הסמכות לסלק תביעה שהוגשה לו על הסף, במידה והוא סבור כי לתובע כלל לא עומדת עילת תביעה. בהחלטה שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו נידונה בקשת הנתבעים לפיה יפעיל בית המשפט את סמכותו המפורטת לעיל.
הרקע לאותה בקשה היה הגשת תביעת רשלנות רפואית חיסונים כנגד שירותי בריאות כללית.
התובע, אשר עבד כרופא במסגרת קופת החולים, התבקש על ידי מעסיקיו לקבל חיסון כנגד צהבת מסוג B. על פי הטענות המועלות על ידי התובע בכתב תביעתו, כתוצאה מקבלת החיסון הוא חלה במחלת עור כרונית קשה (הנקראת בשמה הלועזי Pemphigus Vulgaris). התובע מוסיף וטוען כי אותה רשלנות רפואית חיסונים מצד הנתבעת מתעצמת נוכח העובדה שרופא אחר המועסק על ידה נתבקש להתחסן גם כן ואף הוא נפגע כתוצאה מהחיסון האמור.
התובע תמך את תביעת רשלנות רפואית חיסונים דנן בשתי חוות דעת של רופאים מומחים, אשר העריכו כי מחלת העור נגרמה לו באופן ישיר מקבלת החיסון. מנגד, טענת הסף של הנתבעת הינה כי לא עומדת לתובע כל עילה כנגדה, זאת למרות העובדה שחוות הדעת שצירף מעריכות כי מתקיים קשר סיבתי בין החיסון לנזקיו. בתגובה לבקשה, טוען התובע כי הנתבעת אחראית להשלכות החמורות של קבלת החיסון היות והיא זו, שכמעבידתו, חייבה אותו לקבל את החיסון והפעילה עליו לחץ על מנת שיקבלו. בנוסף טען התובע כי בכל מקרה הטענות הנטענות על ידו כנגד הנתבעת הינן טענות עובדתיות שאין כל צורך לבססן בחוות דעת רפואית מטעמו.
בית המשפט חוזר על ההלכה בכל הנוגע למחיקת תובענה על הסף, לפיה השימוש בסמכות זו ייעשה במשנה זהירות, כך שבמקום שבו מתקיימת אפשרות לפיה לאחר שמיעת הראיות בתיק תתקבל התביעה, אין להורות על מחיקתה בטרם עת. הרציונל הטמון בהלכה זו הינו כי יש לתת לכל תובע את יומו בבית משפט, קרי, יש ליתן לו את ההזדמנות להוכיח את תביעתו, גם אם היא נראית קלושה, על פניה.
לאור הלכה זו ולאחר שבית המשפט עיין בכתב תביעה רשלנות רפואית חיסונים דנן ובחוות הדעת שצורפו לו, נדחתה בקשת הנתבעת. ודוק, טענותיו של התובע כנגד הנתבעת הינן טענות שבעובדה, אשר ניתן להוכיחן רק לאחר שמיעת הראיות במסגרת התיק שבנדון. זאת ועוד, הבקשה מטעמה של הנתבעת הוגשה בשלביו המוקדמים של ההליך וידוע כי על בית המשפט לבדוק את עילת תביעתו של התובע, בשלב כה מוקדם, רק מן הפן הטכני ואין להתייחס למשקלן ולאמיתותן של העובדות שנפרסות על ידו בכתב התביעה. על פי בית המשפט תביעת רשלנות רפואית חיסונים דנן אכן מעלה אפשרות קלושה כי מתקיימת רשלנות רפואית מצידה של הנתבעת, אשר יש בה כדי לזכות את התובע בסעדים המבוקשים במסגרת כתב התביעה. הלכה זו מצטרפת לכך שבשלב כה מקדמי אין לעמוד על היקף הנזק שנגרם לניזוק אלא רק על סוגו. אשר על כן, דוחה בית המשפט את בקשת הנתבעת ומחייב אותה בהוצאותיו המשפטיות של התובע, על סך עשרת אלפים שקלים.

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך