היצרות כתפיים

הערכה מוטעית של משקל עובר עשויה להוביל לקבלת תביעת רשלנות רפואית בהרין ולידה.

בית משפט השלום בטבריה דן בתביעת רשלנות רפואית שהוגשה לפיתחו על ידי קטין ניזוק ושני הוריו, כנגד בית החולים הצרפתי בנצרת. התובע נולד בבית החולים בשנת 1985, כאשר הוא סובל משיתוק בגפה השמאלית של גופו. לטענת התובעים, השיתוק האמור נובע כתוצאה מהתנהלות רשלנית של הצוות המיילד, אשר גרמה לסיבוך בלידה, המכונה "היצרות כתפיים" (מצב שבו ראש העובר חולץ, אולם קיים קושי בחילוץ הכתפיים, עובדה שעשויה להוביל לשיתוקו התינוק). את אותה רשלנות רפואית מוצאים התובעים בכך שהצוות הרפואי לא ערך בדיקות מתאימות לתובעת שנשאה את הניזוק בריחמה, עובר ללידה, ובהמשך לכך לא הביא בחשבון את האפשרות של יילוד הניזוק על ידי ניתוח קיסרי, אשר היה מונע את סיבוך הלידה האמור.
במסגרת כתב ההגנה שהוגש על ידי בית החולים מוכחשים טענות התובעים מכל וכל. לטענת הנתבע, פעל הצוות הרפואי על פי הנורמות והפרקטיקה המקובלת בנסיבות העניין וערך לתובעת את כל הבדיקות הנחוצות. יתר על כן, הנזק שנגרם לניזוק היה נזק בלתי צפוי שבכל מקרה לא היה ניתן למנוע אותו ועל כן לא רק שאין כל רשלנות רפואית, כאמור, הרי שגם יסוד הקשר הסיבתי אינו מתקיים לטענת בית החולים.
בית המשפט ממקד את הדיון ועוסק בשאלה האם הייתה על בית החולים חובה להיערך להופעת הסיבוך של היצרות כתפיים ובנוסף, האם התנהלותו של הצוות הרפואי עם הופעת הסיבוך הייתה סבירה ובהתאם למצופה מהרופא הסביר בנסיבות אלו.
על מנת לענות על השאלות האמורות ותוך כדי כך להכריע בתביעת רשלנות רפואית דנן, בוחן בית המשפט את חוות הדעת שהוגשו על ידי הצדדים וקובע כי הן מעלות שלוש נסיבות עיקריות, אשר התקיימותן מחייבת כל צוות רפואי להעלות את האפשרות של סיבוך היוצרות כתפיים במהלך הלידה – משקל העובר, משקל עודף של האם ההריונית ומשקל גבוה של הוולדים בלידות קודמות שלה.
על פי הרשומות הרפואית, התובעת הגיעה לבית החולים לאחר שעלתה ארבעה קילוגרמים בשבוע שקדם ללידה, כאשר על פי חוות הדעת שהגישו התובעים זוהי עלייה לא נורמאלית, המחייבת בדיקה. בית המשפט מאמץ מסקנה זו ופוסק כי הנתון האמור היה לבדו צריך להעלות את חשדו של הצוות הרפואי, באופן שישקול את האפשרות של סיבוך היצרות כתפיים ובהמשך לכך ייערך לביצוע ניתוח קיסרי.
מסקנה זו מתחזקת לאחר בחינת היסטורית הלידה הקודמת של היולדת, אשר מעלה כי התינוקת האחרונה שנולדה לה שקלה מעל ארבעה קילוגרמים. נתון זה מצטרף לעדותו של המומחה הרפואי מטעם הנתבע, אשר העיד כי ישנה נטיית עליה במשקל בכל לידה נוספת. בית המשפט קובע כי התעלמות הצוות הרפואי מהאינדיקציות האמורות מהווה גם היא מחדל העולה כדי רשלנות רפואית, שכן היה על הצוות הרפואי המיילד לבחון אף את נתון זה, כאשר המסקנה המתבקשת מבחינת ממצאיו היא שינוי מסלול הלידה, כך שתבוצע על ידי ניתוח קיסרי.
לאחר קביעה כי גם בהערכת משקלו של העובר הייתה התרשלות מצד בית החולים הנתבע, פוסק בית המשפט כי כל הנזקים שנגרמו לקטין הם תוצאת ההתנהלות של הצוות הרפואי, אשר חב בפיצויים של התובעים.
(ת.א 4674/95)