במידה והייתם מעורבים במקרה של רשלנות רפואית בהריון או רשלנות בלידה כדאי לכם לקרוא את המאמר הבא. המאמר מרכז, תחת קורת גג אחת, את כל המונחים ומושגי היסוד החשובים, אשר יעזרו לכם להבין את הנושא טוב יותר.
מושגי יסוד בהליכי רשלנות בהריון ובלידה
- רשלנות רפואית – מדובר במונח הבסיסי ביותר בתחום, ובמקרים בהם נגרם נזק למטופל, נזק שניתן היה למנוע אותה. מקרים של רשלנות רפואית בהריון או בלידה נחשבים לשכיחים מאד בשל ההליכים הרפואיים השונים הכרוכים בהם. מקרי רשלנות רפואית יכולים להיות בשלב האבחון וגם בשלב הטיפול עצמו. הם יכולים להיות פעולה שבוצעה באופן לא נכון וגם הימנעות מהליך רפואי שהיה נדרש.
- לידת ואקום – לידה הנעשית באמצעות מכשיר ואקום מיוחד המוצמד לראשו של העובר ויוצר לחץ העוזר במשיכתו החוצה. לידה זו כרוכה בסיכונים שונים, כמו גרימת נזק לגולגולת העובר או נזק תוך גולגולתי וכן להתפתחות דימום. ישנם לא מעט מקרים של רשלנות רפואית כתוצאה מביצוע הליך של לידת ואקום באופן לא נכון. כדי להימנע מנזק ומפגיעה בעובר או ביולדת עצמה, יש לבצע לידה זו אך ורק במקרים של פתיחה מלאה ולאחר שהרופא המיילד קבע את מיקומו של ראש העובר. בנוסף, במידה ומכשיר הואקום ניתק מראשו של התינוק במהלך הלידה, אסור להמשיך בלידה זו שכן חיבורו מחדש של המכשיר עלול לגרום לנזק.
- לידת מלקחיים – היא נחשבת לידה שאיננה פשוטה וגם איננה נפוצה, בהשוואה ללידת ואקום, למשל. במסגרת הליך זה נעשה שימוש בשתי כפות מיוחדות, העשויות מתכת ומצטלבות בקצותיהן. כפות אלו, שמוחדרות אל האישה על ידי המיילד או המיילדת מאפשרות לשלוף בקלות רבה יותר את התינוק במידה ואפשרות אחרת איננה מתאימה. הן ננעלות סביב ראשו של העובר ועוזרות לו לצאת החוצה. מדובר בהליך שנפוץ פחות, בהשוואה לעבר, ובעיקר בשל הסיבוכים הרבים והסיכון הרב שהוא כולל במסגרתו. כמו למשל, קרע אצל האישה שעלול להגיע עד פי הטבעת ועוד. לצערנו, יש מקרים של רשלנות רפואית בלידה, שנובעים כתוצאה מהליך זה שלא נעשה באופן מקצועי ונכון והוביל לנזק חמור אצל היולדת. עיינו במקרה שפורסם כאן באתר, במסגרתו בית המשפט הורה על פיצוי יולדת בגין רשלנות בלידת מלקחיים במאות אלפי שקלים.
- פיטוצין – תרופה מיוחדת שניתנת ליולדת וגורמת להגברת הצירים וכן גם להסדרתם. מדובר בהורמון מיוחד הגורם להתכווצויות הרחם וניתן ישירות דרך הווריד על מנת להפוך אותם לחזקים יותר. תרופה זו ניתנת אך ורק בחדר הלידה, שכן מייד לאחר שנותנים אותה מופיעים צירים במהירות רבה, באופן תכוף יותר וגם בעוצמה חזקה יותר. חשוב לבצע מעקב אחר העובר בשלב זה כדי שלא לגרום לו ללחץ מהיר מדי ולהאטה בלידה. ישנם מקרי רשלנות רפואית בהם מנה של תרופה מסוג זה היתה יכולה למנוע את הסיבוך שנוצר ואת הנזק שנגרם.
- תרשים ניטור/מוניטור – תרשים זה עוקב אחר התפתחות הלידה והוא מציין את שלביה כפי שהם באים לידי ביטוי לאורך כל התהליך החל משלב הצירים הראשונים. במסגרת תיק האשפוז של האם היולדת, חובה לשמור על תרשים ניטור זה כחלק מכל הפרטים האחרים שנשמרים גם הם. במקרים של רשלנות רפואית בלידה נעשה שימוש פעמים רבות בתרשים המוניטור, בעזרתו ניתן ללמוד לא מעט על תהליך הלידה, האם היה תקין, האם לא, כיצד הגיב הצוות המטפל, אילו שיטות טיפול ננקטו ועוד. קראו מאמר שפרסמנו באתר אודות מקרה של ניטור רשלני אשר הוביל למות העובר.
- ניטור קצב לב העובר – כדי לדעת מהו מצבו של העובר, מחברים את האם אל מוניטור מיוחד, המודד את קצב ליבו של העובר. מדידה זו נעשית לאורך כל תהליך הלידה, ובמסגרתה נמדד הן קצב ליבו הבסיסי של העובר והן ורבאליות הקצב. ניטור זה מאפשר לבחון האטות בדופק העובר, העשויות לרמוז על זרימת דם שאיננה תקינה ועל מצוקה עוברית ויכולות להוביל לזירוז הלידה כדי למנוע זאת.
- שיתוק מוחין – ידועה גם כ C.P – cerebral palsy, הינה מחלה נוירולוגית הנובעת בשל פגיעה מוחית עוד בטרם הלידה ולעיתים גם בעיצומה ואף אחריה. שיתוק מוחין מאופיין בבעיות מוטוריות שונות והוא מופיע בעוצמות שונות. ישנן לא מעט תביעות רשלנות רפואית הקשורות לכך. ישנם מקרים בהם נטען שהתינוק לא חולץ בזמן, ונגרמה לו מצוקה עוברית שהובילה בעקבותיה לשיתוק מוחין. גם מעקבי היריון שגויים שהיו יכולים לאתר פיגור גדילה ולהוביל לחילוצו המוקדם של העובר, גורמים לא אחת למקרים של שיתוק מוחין וגם מקרים של לידת ואקום וטיפול לקוי בתינוק, טיפול שגרם לפיתוח דימום תוך מוחי, שהוביל, בסופו של דבר, להפסקת הנשימה ולשיתוק מוחין. כנסו וקראו: סקירה מקיפה אודות תביעות CP בשל רשלנות בלידה.
- ציון אפגר – מייד עם צאתו של התינוק מרחם האישה בוחנים אצלו חמישה פרמטרים שונים: דופק, נשימה, תגובה לגירוי, טונוס, וצבע העור. פרמטרים אלה מקבלים ציון הנע בין 0 ל ? 2, כך שהציון המצטבר המקסימאלי הוא 10. פרמטרים אלה נבחנים בדקה הראשונה לאחר שהילוד יוצא החוצה וכן בדקה החמישית. ציון אפגר נמוך יכול להעיד על בעיה כלשהי אצל התינוק, העשויה להופיע בשל מצוקה עוברית למשל, הגורמת בהמשך לשיתוק מוחין או לבעיות חמורות אחרות.
- הריון עודף – במקרים בהם הריון נמשך תקופה ארוכה יותר מארבעים שבועות, הנחשבת לתקופת הריון ממוצעת, מדובר בהריון עודף, העשוי להיחשב גם כהריון מסוכן. במקרים כאלה עשויה השליה לעבור תהליך של הזדקנות וחלה ירידה משמעותית באספקת הדם אל העובר. ולכן, במקרים רבים, ובמיוחד כשמופיעים סימנים לכך שישנה מצוקה עוברית, מבצעים זירוז לידה, גם אם היא איננה התחילה באופן טבעי. במקרים בהם לא ננקטות פעולות אלו, עשוי להיגרם נזק רב מאד לעובר ואף גם לאישה. ישנם לא מעט מקרים של רשלנות שהובילה למצוקה עוברית, למשל במקרים הנובעים בשל אי ביצוע לידה יזומה.
- פיגור גדילה תוך רחמי – מדובר במקרה בו קצב גדילתו של העובר היה נמוך מהממוצע. פיגור גדילה תוך רחמי הינו במקרים בהם קובע הרופא המבצע את מעקב ההיריון כי קצב גדילתו של העובר איננו תואם את המצופה והוא מתחת לאחוזון הרצוי. לאורך כל תקופת ההיריון מבצע הרופא האישי מעקב אחר גדילתו של העובר ומוודא כי קצב הגדילה אכן מתאים לגילו. במידה והוא מגלה כי קיים פיגור גדילה, יש לעיתים צורך בהליך התערבותי הכולל אפילו את חילוצו המוקדם של העובר על מנת למנוע נזק חמור לעובר עצמו.
- מים מקוניאליים – במקרים בהם עוברים נמצאים במצוקה עוברית, שריר הטבעת שלהם עשוי להיות רפוי יותר ולכן הם מפרישים ישירות אל מי השפיר את צואתם, המכונה מקוניום (הצואה הראשונה של התינוק, שבמידה והיא מופיעה במי השפיר, ניתן להסיק שמדובר במקרה של מצוקה עוברית). במצב זה בעת בדיקה ניתן לגלות כי מי השפיר הם עכורים מאד או צבועים בצבע ירקרק מעט. במקרים בהם המים עכורים, סמיכים או ירקרקים ניתן להסיק שמדובר במצב של מצוקה עוברית המצריך התערבות ומתן טיפול מתאים. ישנם מקרי רשלנות רפואית בהם לא בוצעו בדיקות אלו או התעלמו מתוצאותיהן. מקרים אלה הובילו לתביעה בבית המשפט בגין הנזק שנגרם, נזק שניתן היה למנוע אותו מלכתחילה במידה והממצאים כפי שהופיע היו זוכים למלוא תשומת הלב ולטיפול מתאים.
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
