הפלה | גרידה

האם צדקה מטופלת הרה על שהגישה תביעת רשלנות רפואית עקב ניתוח גרידה מהטעם שניתוח גרידה שעברה הינו עקב אי מתן חיסון? עיינו בכתבה הבאה.

רשלנות רפואית בניתוח גרידה:
פלונית הייתה בעלת סוג דם מיוחד, אשר הצריך קבלת זריקת אנטי D בשבוע העשרים ושמונה להריונה וכן לאחר כל לידה. בשנת 1987 היא ילדה את ביתה הבכורה וקיבלה את הזריקות בהתאם. אולם, בשבוע השביעי להריונה השני היא החלה לסבול מדימום נרתיקי, אשר בעקבותיו החליטו רופאי בית החולים בנצרת לבצע בה ניתוח גרידה בהרדמה כללית.
כאן המקום לציין כי על פי הפרקטיקה הרפואית המקובלת בנסיבות העניין יש לבצע במטופלים בעלי סוג דם דומה לזו של פלונית חיסון אנטי D אף לאחר הפלה ו/או ניתוח גרידה.

על פי כתב תביעת רשלנות רפואית שהוגש על ידי המטופלת, הצוות שביצע את הגרידה התרשל בכך שלא נתן לה את החיסון כפי שהיה צריך לעשות, כאמור לעיל. כתוצאה מאותה רשלנות רפואית התפתחו בגופה של התובעת נוגדנים מסויימים, אשר גרמו לה לאבד שבעה הריונות מאוחרים, כך שעד למועד הגשת התביעה היא לא הצליחה ללדת שוב חרף נסיונות להפריות חוץ גופיות ונסיונות נוספים שנעשו על מנת לגרום לה ללדת בשנית.
בית החולים הנתבע כופר בכל טענות רשלנות רפואית המועלות על ידי התובעת ומציין כי הצוות הרפואי של בית החולים היה מודע לסוג דמה של המטופלת, כמו גם לצורך במתן החיסון לאחר ניתוח הגרידה. אולם, ממשיך וטוען הנתבע, במועד בו היה צריך לתת למטופלת את החיסון אזל לבית החולים המלאי של סוג הזריקות האמור ועל כן הונחתה התובעת לגשת לקופת החולים, על מנת לקבל את החיסון, תוך שהצוות הרפואי מדגיש בפניה את חשיבות קבלתו. לטענתו של הנתבע, המטופלת התנהלה בעצלתיים ובאדישות ולא פנתה לקופת החולים כפי שהורה לה הצוות הרפואי המטפל, זאת חרף האזהרות שהושמעו באוזניה בנוגע לסיכונים העלולים להתרחש במידה ולא תקבל את הזריקה.
בית המשפט בוחן את טענות הצדדים לאור חוות הדעת הרפואיות שהוגשו מטעמם והרשומות הרפואיות שתיעדו את מהלך הטיפול בתובעת. על פי הגיליון הרפואי של התובעת לא מופיעה כל הפניה לקופת החולים, כפי שטוען הנתבע, אלא זו רשומה בדף נפרד ובכתב יד. בית המשפט נוטה לאמץ את גירסתה של התובעת, לפיה לא נמסר לה הסבר אודות הצורך בקבלת החיסון בבית החולים, לא בעל פה ולא בכתב. לאור האמור לעיל, קובעת הערכאה המבררת כי עסקינן במקרה מובהק של רשלנות רפואית שכן הצוות הרפואי של בית החולים סטה מנורמות הזהירות הנדרשות ממנו במסגרת הטיפול בתובעת.
בית המשפט מוצא רשלנות רפואית אף בהתנהלותו המוקדמת של בית החולים, אשר לא דאג להימצאותה של הזריקה במלאי החיסונים שלו. רשלנות רפואית זו הינה חמורה במקרה דנן, זאת לנוכח חשיבות החיסון לתובעת, לאור ההיסטוריה הרפואית שלה שהייתה ידועה לנתבע. זאת ועוד, בית המשפט פוסק כי אי קבלת החיסון, היא זו שהביאה ליצירת הנוגדנים בגופה, אשר הביאו להפלותיה ולמצב שבו היא אינה יכולה ללדת ילדים באופן טבעי.
בבואו לקבוע לתובעת פיצויים בגין נזקיה, מחלק בית המשפט את הפיצוי לשניים – פיצוי בגין נזקים נפשיים שאינם ממוניים ופיצוי בגין ההוצאות שהוציאה בעבור הטיפולים הרפואיים השונים שעברה, כמפורט לעיל. סך כל הפיצוי שמעמיד בית המשפט לזכות התובעת עומד על הסך של כשלוש מאות אלף שקלים.