פיצוי נזיקין בעקבות טיפול רפואי

תחום הרשלנות הרפואית הינו חלק מדיני הנזיקין. במאמר זה הסבר מפורט על הקשר בין השניים.

רשלנות רפואית ודיני נזיקין

כל מי שנפגע בגופו או ברכושו, יכול לתבוע את הצד הפוגע בגין הנזק שנגרם לו ולבקש פיצוי על כך מבית המשפט. במצבים אלה בודק בית המשפט, בבואו לבחון את התביעה, האם הנתבע, המואשם בפגיעה, אכן הוא זה שגרם לנזק, ובמידה וכן מהי מידת חומרתו. על מנת לפסוק את הפיצוי המגיע חשוב לבחון את הנזק שנגרם, ובהתאם להחליט על גובה הפיצוי. מדובר בהערכות מורכבות מאד, שלעיתים מסובכות במיוחד. על מנת להגיש תביעת נזיקין לבית המשפט באופן הנכון ביותר, ובמיוחד במקרים של רשלנות רפואית בהם נגרם נזק גופני או נפשי לתובע, חשוב להיעזר בעורך דין המכיר היטב את תחום דיני הנזיקין ובעל ניסיון בתחום.

מהם דיני נזיקין? 

תחום רשלנות רפואית דיני נזיקין הינו תחום מורכב במיוחד. דיני נזיקין, שהינם חלק מהמשפט האזרחי, מתייחסים למצבים שונים בהם נגרם נזק לאדם או לרכוש, נזק שבגינו ישנה פנייה לקבלת פיצויים. אלה יכולים להיות מצבים של תאונות דרכים, תאונות בעבודה, רשלנות רפואית, הוצאת לשון הרע וגם תקיפה. במקרים של תביעות המתמקדות בדיני נזיקין, על הצד התובע להוכיח כי הנזק שנגרם נובע כתוצאה מפעולה כלשהי שביצע הנתבע. ומכיוון שלאור הנזק ישנה דרישה לקבלת פיצויים, יש צורך לכמת את הנזק לכדי סכום כסף, שיועבר לתובע כפיצוי כספי.

דיני נזקין יכולים להתייחס למגוון רחב, כאמור של תחומים. אחד מהם הוא תחום הרשלנות הרפואית. מדי שנה מוגשות תביעות רבות לבית המשפט, שחלקן מתייחסות לטיפול רפואי לקוי. רשלנות רפואית עוסקת בקשר הסיבתי שבין הטיפול שבוצע לנזק שנגרם. על מנת להוכיח כי אכן מדובר במקרה של המקים עילת תביעה משפטית, יש להציג לבית המשפט את כל הממצאים הנדרשים המראים כי קיים קשר זה. העילה יכולה להיות בתחומי הרפואה השונים. היא יכולה להיות בתחום רפואת השיניים, בתחום רפואת הנשים, באף אוזן גרון, היא יכולה להיות מופנית אל בתי החולים או אל הרופא המטפל הישיר ועוד.

הקשר לדיני נזיקין

מקרים של רשלנות רפואית מתייחסים למצב שבו נגרם נזק נפשי או פיזי למטופל בשל טיפול רפואי לקוי שניתן לו. דיני נזיקין עוסקים בנושא זה ממש, בבואם לבחון את הנזקים שנגרמו. עורך הדין, המתמחה בתביעות בתחום הרשלנות הרפואית, נדרש להציג בבית המשפט את הקשר הסיבתי ולהראות שבמידה והרופא המטפל היה מבצע את תפקידו כהלכה, הרי שלא היה נגרם נזק בריאותי. גם מקרים בהם לא נמסר מידע מלא למטופל באשר להליך הרפואי שאותו עליו לעבור, נחשבים כרשלנות רפואית. במקרים אלה, במידה ונגרם נזק ממשי למטופל בשל הטיפול שבוצע, יכול התובע לטעון כי במידה והיה יודע מראש את הסיכונים הכרוכים בטיפול, ייתכן והיה מסרב לעבור אותו ובוחר בהליך טיפולי אחר.

מידת מורכבותם של שני תחומים אלה

בדומה לצורך בהוכחת הקשר שבין הנזק שנגרם לרכוש או לגוף לפעולתו של הנתבע, כך גם במקרים של רשלנות רפואית יש צורך להוכיח את הקשר שבין הטיפול לנזק שנגרם. מלבד זאת, נדרש עורך הדין המייצג את התובע, להציג בפני בית המשפט את מידת חומרתו של הנזק שנגרם על מנת לאפשר לקבוע את הפיצוי המגיע לתובע. אותו הדבר נכון גם לגבי תביעות דיני נזיקין אחרות, בהן על עורך הדין להראות לבית המשפט מהו הנזק שנגרם ולכמת אותו בכסף לצורך קבלת פיצוי הולם. בנוסף, מתייחס עורך הדין גם לבחינת חובת הזהירות הנדרשת מכל רופא מטפל. במקרים בהם ניתן להוכיח כי ההליך הרפואי בוצע באופן שאיננו זהיר, כפי שנדרש, הרי שישנה אפשרות להציג זאת כרשלנות רפואית גם כן.