בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו קיבל תביעת רשלנות רפואית של עיזבון כנגד בית החולים שיבא בגין טיפול רפואי רשלני בבעיות לבביות של המנוח. עיינו בפסק הדין.
בגוף האדם ישנם ארבעה מסתמי לב, המצויים בלב, כאשר כל מטרתם הינה לדאוג לכך שתהא זרימת דם בכיוון אחד בתוך החללים המצויים בלב ובנוסף שתהא זרימה אחידה כאמור מהלב אל שאר העורקים והוורידים בגוף. מר בוטון ז"ל אושפז בבית החולים "שיבא", לאחר שחש כאבים בחזהו בהמלך משחק טניס. לאחר שמונה ימי אישפוז נשלח המטופל לבדיקות מאמץ על ידי בית החולים. דע עקא, תוך כדי ביצוע הבדיקה האמורה התמוטט המנוח ומצא את מותו, בהיותו בן שבעים ואחת שנים בלבד. בניתוח פתולוגי שבוצע בו לאחר המוות התברר כי הייתה מפרצת במסתם אבי העורקים בליבו (התרחבות של דופן העורק כתוצאה מחולשתו, המשולבת עם לחץ דם גבוה), המכונה המסתם האאורטלי, אשר הובילה למותו בטרם עת.
על רקע הממצאים האמורים הגישה אלמנתו של המנוח תביעת רשלנות רפואית מסתם לב לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. לטענתה של התובעת ניזקו של בעלה המנוח ומותו נגרמו באופן ישיר כתוצאה מהתנהגות רשלנות רפואית מסתם לב מצד הצוות הרפואי של בית החולים, אשר לדידה חב בפיצוי בסך של כמיליון וחצי שקלים בגין הנזקים להם גרם, כאמור. לפי טענת התובעת, ניתן למצוא את אחריותו של בית החולים במספר מחדלים, כמו גם פעולות אקטיביות שננקטו על ידו. כך, בין היתר, העובדה שנערך לו צילום חזה רק ביום החמישי לאישפוזו מהווה לטענתה רשלנות רפואית מסתם לב. זאת ועוד, מחדל בית החולים, אשר התעלם מאפשרות של מפרצת, כאמור, גם היא מהווה סטייה מהסטנדרט הרפואי הסביר המוטל עליו. לסיום, ההחלטה לערוך למנוח מבדקי מאמץ בטרם נתקבלו ממצאי צילום החזה שנערך לו, מהווה התרשלות שהביאה לנזקיו החמורים.
את פסק דינו מתחיל בית המשפט בהבהרת המונחים הרפואיים הקשורים לנסיבות המיוחדות של התביעה האמורה. לאחר אותה הבהרה עובר המותב לדון בהתפתחות המחלה בליבו של המנוח, לפני שאושפז בבית החולים ובטיפול הרפואי שהעניק לו הצוות הרפואי לאחר אותו אישפוז. בית המשפט מכיר בעובדה כי איבחון מפרצת מסתם הלב איננה פשוטה כלל וכלל, אולם בתנאים שעמדו לרשותו של צוות בית החולים היה עליו לבצע צילום חזה באופן מיידי ולשקול את האפשרות כי קיימת מפרצת במסתם ליבו של המנוח. בית המשפט קובע כי מחדלו האמור של בית החולים עולה כדי הפרת חובת הזהירות הקיימת בין הרופא למטופלו, כך שבנסיבות העניין הוכח ברמת ההוכחה הדרושה כי עסקינן במקרה של רשלנות רפואית מסתם לב.
לא זו אף זו, בית המשפט פוסק כי מתקיים קשר סיבתי ישיר בין הרשלנות האמורה למותו של המנוח, כך שכל מה שנותר הוא לדון בסכום הפיצוי שייפסק לעיזבונו, בעבור ראשי הנזק שפורטו בכתב התביעה. אלא שלפני שבית המשפט דן בשיעור הפיצוי, כאמור, הוא מציין כי ישנו לקח כללי בתביעת רשלנות רפואית מסתם לב דנן, אשר על פניה הינה סכסוך אזרחי גרידא, אולם בנוסף לכך היא בעלת מאפיינים ציבוריים מובהקים, אשר יש בהם להשליך על הפרקטיקה הרפואית הרצויה במקרים שבהם עולה חשד למפרצת בעורק הראשי, כאמור.
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
