רשלנות רפואית עו"ד

מתי עשוי להיחשב מתן טיפול תרופתי של תרופות נגד דיכאון כמתן טיפול רפואי רשלני ? על שאלה זו משיב עורך דין רשלנות רפואית מצוות אתר LawTip בכתבה הבאה.

הסרוטונין הינו מוליך עצבי שאחראי על רוב המצבים הנפשיים בני האדם.

כך, רמה גבוהה של סרוטונין בגוף תביא לידי כך שאותו אדם יחוש אושר וסיפוק, בעוד שרמה נמוכה ממנו תגרום למצב רוח שפוף, חרדה ודאגה.

כיום, מכירה הפרקטיקה הרפואית בכך שרמת סרוטונין נמוכה בגוף עלולה לגרום לדיכאון קליני ולמצבי רוח בלתי יציבים. בעקבות האנפורמציה האמורה, נוהגים כיום רופאים רבים להעניק טיפול תרופתי לאנשים הסובלים מדיכאון, אשר כל מטרתו הינה להזניק את רמת הסורוטונין בגוף (לרוב הדבר נעשה אם טיפול פסיכולוגי לא עזר לשכך את דיכאונו של אותו אדם). מלאכת הרופא במציאת התרופה ההולמת ביותר למצבו הרפואי של המטופל אינה פשוטה כלל וכלל והיא עלולה להימשך זמן רב. לא זו אף זו, כמו לכל תרופה, גם לתרופות כנגד דיכאון יש תופעות לוואי, שהשכיחות בהן הינן הפרעות בתפקוד המיני, הפרעות לשינה התקינה, כאבי ראש ועוד.

בנוסף, קיימות תרופות מסויימות שנטילתן גורמת לתופעות לוואי חמורות יותר, אשר עשויות לבוא לידי ביטוי, בין היתר, בעליה מסוכנת של לחץ הדם. במקומות מסויימים בארצות הברית אף קישרו בין נטילת תרופות נגד דיכאון במינון שאינו הולם את האדם לבין מימושן של מחשבות אובדניות ובהמשך לכך הגבילו את יכולתם של ילדים מתחת לגיל שמונה עשרה ליטול את התרופות האמורות.
על מטופל, אשר ניתן לו טיפול תרופתי רשלני, שאינו הולם את מצבו הרפואי ובעקבות כך נגרמו לו נזקים בריאותיים ו/או נפשיים, לפנות למשרד רשלנות רפואית עו"ד אשר יבחן את נסיבות המקרה ויקבע האם עסקינן במקרה המקים לו עילת תביעה רשלנות רפואית עו"ד.
יתר על כן, עילת תביעה בהקשר של תרופות נגד דיכאון, עשויה לקום למטופל אף בגין אבחון רפואי לקוי, אשר אינו עומד בקנה אחד עם סטנדרט ההתנהגות של הרופא הסביר, ונקודה זו קרוב לוודאי תיבחן גם על ידי משרד רשלנות רפואית עו"ד. ובמה דברים אמורים – כאשר מטופל פלוני סובל מתסמינים ותופעות לוואי כתוצאה מנטילת תרופות שאינן הולמות את מצבו, ברוב המקרים ניתן לצפות מהרופא המטפל, אשר מודע להיסטוריה הרפואית של פלוני, כי יאבחן את התסמינים האמורים ויורה באופן מיידי על הפסקת נטילת התרופה ו/או שינוי מינון נטילתה, הכול בהתאם לנסיבות הספציפיות ולחומרת התסמינים מהם סובל פלוני.
אם כתוצאה מאותה רשלנות באבחון, כמפורט לעיל, נגרמו למטופל נזקים בריאותיים, ייתכן ותקום לו עילת תביעה מכוח פקודת הנזיקין. על מנת שיוכל אותו פלוני לכלכל את צעדיו ולבחון האם הפיצוי הפוטנציאלי שהוא עשוי לקבל עולה על ההוצאות שעליו להוציא במסגרת ניהול ההליכים המשפטיים (כגון: הגשת חוות דעת של מומחה רפואי, אגרת בית משפט ועוד), יהא עליו לפנות, עובר להגשת התביעה ופתיחת ההליכים, למשרד רשלנות רפואית עו"ד שהינו בעל ניסיון ומומחיות בהגשת תביעות מסוג דא.
לא למותר לציין כי הפסיקה הכירה זה מכבר בהענקת פיצוי למטופלים, אף אם לא סבלו מנזקים בריאותיים וזאת במקרים בהם נעשתה פגיעה באוטונומיה של גופם והופר עיקרון ההסכמה מדעת, על כל המשתמע מכך. אשר על כן, גם במצבים אלו רצוי כי המטופל יפנה להיוועצות עם משרד רשלנות רפואית עו"ד הבקיא בתחום.