רשלנות רפואית של בית חולים מאקסד

התקבלה תביעת רשלנות רפואית נגד רשלנות רפואית של בית חולים מאקסד לאחר שהתפך נטל הראיה והם לא הצליחו להראות שלא היה בנסיבות רשלנות. בית המשפט פסק לזכות התובע כמיליון וחצי ש"ח.

מר כמאל היה עובד בניין במיקצועו. בשנת 1998, במהלך עבודה באתר בניה הוא נפל מגובה של כעשרה מטרים ונפצע באגן, בגב ובגפיים התחתונות. הוא הובהל לבית החולים "מקאסד", שם אובחן כסובל משבר עם פריקה של פרק הירך, כמו גם משברים שונים בעצם הירך ובעצמות השוק. בעקבות כך, נותח מר כמאל על ידי הצוות הרפואי של בית החולים, מספר פעמים, במטרה לקבע את השברים האמורים באמצעות פלטה. לאחר סיום הניתוחים הרבים הוא שוחרר לביתו, זאת בטרם התייצב מצבו הבריאותו וכאשר פצעי הניתוח עדיין מחוברים לצינורות ניקוז.
לאחר זמן לא רב ממועד שיחרורו, כאמור, התאשפז מר כמאל בבית החולים "הדסה עין כרם", כאשר מצב בריאותו הידרדר והשברים בגופו לא התאחו, חרף הזמן שחלף ממועד התאונה. יתר על כן, במהלך אישפוזו בוצעו בו עוד מספר ניתוחים לניקוי המוגלה שהצטבר במפרקים ולתיקון הניתוחים שבוצעו בו בבית החולים "מאקסד". רק לאחר שלושה חודשים שוחרר התובע, כשהוא עדיין סובל מזיהומים באיזור הניתוחים שבוצעו בו.
על הרקע האמור הגיש הניזוק תביעת רשלנות רפואית ניתוח לאיחוי מפרק, במסגרתה טען כי הצוות הרפואי של בית החולים "מאקסד" התרשל בטיפול הרפואי שהעניק לו ובאופן שבו טיפל ואיבחן את שבריו, עובדה שהובילה לזיהומים באיזור הניתוחים ולנזק בלתי הפיך לגופו. עוד טוען התובע כי בית החולים הנתבע הפר כלפיו את החובות המוטלות עליו במסגרת חוק זכויות החולה ובהמשך לכך ביצע כלפיו עוולה של הפרת חובה חקוקה. עוד נטען כי ניתן לראות רשלנות רפואית ניתוח לאיחוי מפרק אף באופן הלקוי שבו ניהל בית החולים הנתבע את התיעוד ברשומות הרפואיות של התובע. לדידו, רשלנות זו גרמה לו לנזק ראייתי המקשה על הוכחת תביעתו ועל כן יש להפוך את נטל ההוכחה, כך שבית החולים יהא זה שיצטרך להוכיח כי לא הייתה מצידו כל רשלנות רפואית ניתוח לאיחוי מפרק.
בחוות הדעת הרפואית שתמכה בטענותיו האמורות נטען כי עסקינן במקרה מובהק של רשלנות רפואית ניתוח לאיחוי מפרק, שכן השברים קובעו באופן חובבני, אשר מנע מהם להתאחות במהירות והוביל לזיהומים באיזורי הניתוח. בנוסף, כתוצאה מאותה רשלנות רפואית ניתוח לאיחוי מפרק, נהרס מפרק ירכו השמאלית של התובע באופן שלא ניתן לשחזרו.
עיקר גירסתו של בית החולים הנתבע נגעה ביסוד הקשר הסיבתי, כאשר נטען על ידו כי אין כל קשר בין הטיפול שהוענק לתובע לבין מצבו כיום.
על פי העדויות שהושמעו על ידי הצוות הרפואי של בית החולים הנתבע עולה כי במהלך אישפוזו של התובע בוצעו בו עשרים ושניים צילומי רנטגן, אשר אין להם כל תיעוד ברשומות הרפואיות, עובדה שמובילה את בית המשפט להפוך את נטל ההוכחה, כפי שביקש התובע במסגרת כתב תביעתו, כאמור לעיל.
על בסיס העברת הנטל קובע בית המשפט כי בית החולים אכן התרשל בטיפול הרפואי שהעניק לניזוק וגרם באופן ישיר לנזקיו. את הפיצוי המגיע לתובע מעריך בית המשפט בסך של כמיליון וחמש מאות אלף שקלים, לא כולל ההוצאות המשפטיות שהוציא התובע.