נזקים ברשלנות עקב ניתוח למתיחת בטן

מהן הסכנות בניתוחים למתיחת בטן והעילות להגשת תביעת רשלנות רפואית במקרים של מתיחת בטן שגרמה לנזק?   

בטן שטוחה היא משאת הנפש של רבים מאיתנו, ויש הפונים לניתוח למתיחת בטן על-מנת להשיג מטרה נחשקת זו. בניתוח זה, מסירים עודפי עור ושומן משיפולי הבטן, במטרה לצמצם את היקף הבטן ולהקנות לה מראה חטוב. ניתוחי בטן נפוצים, בין היתר, בקרב נשים שבטנן הפכה רפויה בעקבות לידות, ובקרב מי שחוו ירידת משקל משמעותית ונותרו עם עודפי עור באזור הבטן.

מתיחת בטן היא הליך כירורגי מורכב, שנעשה תחת הרדמה מלאה, ונמשך, באופן רגיל, כארבע שעות. ההחלמה מהניתוח נמשכת כחודש. העובדה כי ניתוח זה מוגדר כ"ניתוח פלסטי", אינה מפחיתה מרמת הסיכון הכרוכה בו בהשוואה לניתוחים אחרים. סיבוכים שעלולים להתרחש בשלבי הניתוח השונים עלולים לגרום למטופל נזקים קשים ואף להסתיים באופן טרגי. במקרים מסוימים, נזקים שנגרמו למטופל בעקבות מתיחת בטן מצדיקים הגשת תביעת רשלנות רפואית.

מתיחת בטן: סיבוכים אפשריים

בכל אחד משלבי ניתוח מתיחת הבטן טמונות סכנות מסוימות: החל משלב הבירור שלפני הניתוח והכנת המטופל להליך.

ראשית, חלה על הצוות הרפואי חובה לברר עם המטופל את ההיסטוריה הרפואית שלו, לבדוק אותו ולבחון אם יש לו רגישויות מיוחדות, שאינן מאפשרות את ביצוע הניתוח או מחייבות נקיטת אמצעי זהירות מיוחדים. לדוגמה, קיומם של בקיעים בטבורו של המטופל, עשויים להוביל למסקנה כי אין מקום לביצוע הניתוח. אם לא נערך בירור מקיף מספיק עם המטופל בטרם הניתוח, מתיחת הבטן עלולה להיכשל ואף לגרום נזק חמור.

שנית, כמו בכל ניתוח, סיבוכים עלולים להתרחש בשלב ההרדמה. שימוש בחומר הרדמה לא מתאים או במינון לא נכון, עלול לפגוע במטופל ואף להסתיים, חלילה, במוות.

שלישית, המטופל עלול להיפגע כתוצאה מביצוע לא מיומן או לקוי של הניתוח עצמו, אם בגלל פגיעה מיותרת בכלי דם, בעור או באיברים חיוניים, אם בגלל ביצוע כושל של החתכים בבטן ואם מסיבות אחרות. היווצרות נמק שומן מתחת לעור והיפרדות התפרים בחתך בבטנו של המטופל הם בין הסכנות הנפוצות שעלולות להתרחש בעקבות מתיחת בטן.

רביעית, העדר טיפול והשגחה הולמים אחרי הניתוח עלולים כשלעצמם לגורם למטופל נזק. כך למשל, אחד הסיבוכים הנפוצים של ניתוחים בכלל, ושל ניתוח מתיחת בטן בפרט, הוא היווצרות זיהום בגופו של המטופל. ללא מעקב קפדני אחר המטופל, הזיהום עלול להחמיר ולהוביל לתוצאות קשות.

גם נזק אסתטי מצדיק תביעה

בכל ניתוח, ישנן סכנות שלא ניתן למנוע את התממשותן, גם כאשר הצוות הרפואי פועל באופן הזהיר והמיומן ביותר. על כן, לא כל סיבוך שאירע בניתוח מתיחת בטן מצדיק הגשת תביעת רשלנות רפואית. התביעה תתקבל רק במקרים בהם ניתן להוכיח שהצוות הרפואי התרשל במילוי תפקידו ולא פעל בהתאם לסטנדרט המצופה ממטפל סביר. כמו כן, רק אם אירע למטופל נזק ממשי כתוצאה מהתרשלות הצוות הרפואי, יש עילה להגשת תביעה.

ואולם, אין צורך להוכיח קיומו של נזק בריאותי על-מנת לזכות בתביעה. בתי-המשפט פוסקים פיצויים למטופלים גם בגין נזקים אסתטיים שנגרמו להם בעקבות ניתוח מתיחת בטן, כמו צלקות מכוערות.

ביטוי לכך אפשר למצוא בפסק-דין שניתן בעקבות תביעה שהגישה מטופלת שעברה ניתוח מתיחת בטן, לאחר שילדה תאומים ורצה למתוח את העור בבטנה שנותר רפוי לאחר הלידה. המטופלת תבעה מכון אסתטיקה מוכר בו בוצע הניתוח וטענה כי הניתוח גרם לה נזק בכך שהותיר בבטנה צלקת אופקית וצלקת אנכית, הממוקמות במקום בולט וגבוה בבטנה. בית-המשפט אמנם דחה את טענת המטופלת בדבר הצלקת האופקית וקבע, כי זוהי תוצאה צפויה של הניתוח, עליה הוסבר למטופלת מראש, אך קיבל את הטענה בדבר הצלקת האנכית. נקבע, כי לא הוסבר למטופלת כי עלולה להיווצר אצלה צלקת כזו, בגלל הפירסינג בטבורה, ונפסקו לה פיצויים בסך 50 אלף ₪.

הסכמה מדעת: חובה

פסק-הדין שהוזכר נוגע בסוגיה מרכזית נוספת: חובת הצוות הרפואי לקבל את הסכמתו מדעת של המטופל לניתוח. חובה זו, המעוגנת בחוק זכויות החולה, חלה על כל טיפול רפואי, וכמובן, גם על ניתוחים פלסטיים, כמו מתיחת בטן.

בפסיקה נקבע, כי כאשר לא ניתן למטופל מידע מלא אודות הטיפול הצפוי לו והסיכונים הכרוכים בו, נפגעת יכולתו לתת את הסכמתו מדעת לטיפול והדבר מהווה פגיעה באטונומיה שלו. פגיעה כזו נחשבת לנזק עצמאי, שמצדיק פיצוי אף אם לא נגרם למטופל נזק נוסף. כמו כן, נקבע, כי חובת גילוי המידע למטופל לקראת טיפולים וניתוחים אסתטיים היא חובה מוגברת, שכן לרוב ניתוחים אלה אינם דחופים או הכרחיים מבחינה רפואית, ולכן יש לצוות הרפואי שהות מספקת להסביר למטופל על הסיכונים הטמונים בניתוח.

על רקע זה התקבלה, למשל, תביעת רשלנות רפואית שהגישה מטופלת שטענה כי הניתוחים הפלסטיים שעברה באזור הצוואר והבטן רק הרעו את מצבם האסתטי של האזורים שנותחו ואף גרמו לה לאיבוד תחושה באזור הצוואר והפנים. בית-המשפט פסק, כי עולה מהראיות שלא ניתנו למטופלת ההסברים הנדרשים בדבר התוצאות האפשריות של הניתוחים, וכי הייתה זו חובתו של הרופא המנתח להבהיר למטופלת כי ייתכן שמצבה לא ישתפר בעקבות הניתוח ואולי אף יורע.

במקרה נוסף, התקבלה תביעה של מטופלת שטענה כי המנתח הפלסטי שלה ביצע בה שאיבת שומן במקום ניתוח מתיחת בטן, בניגוד למה שסיכמה עמו. בית-המשפט קיבל את גרסת המטופלת וקבע, כי המנתח הפר את חובת הגילוי שלו כלפי המטופלת ופגע באוטונומיה שלה וביכולתה לתת את הסכמתה מדעת לניתוח. למטופלת פסקו פיצויים בסך 220 אלף ש"ח.

הגשת תביעה

פנייה לייעוץ משפטי, אצל עו"ד בעל ידוע וניסיון בתיקי ברשלנות רפואית היא חיונית, אם אתם שוקלים הגשת תביעה בעקבות מתיחת בטן או טיפול אסתטי אחר. במסגרת ייעוץ כזה, ניתן יהיה לבחון אם אכן יש עילה להגשת תביעה ואילו חוות דעת רפואיות וראיות נוספות נדרשות לשם הוכחת התביעה.

בפורום רשלנות רפואית באתר זה, תוכלו להפנות אלינו שאלות ולקבל מידע ראשוני שיסייע לכם להחליט כיצד לפעול.