אובדן כושר עבודה שמירת הריון

כתבה מעניינת העוסקת בקשר שבין תביעת אובדן כושר עבודה שמירת הריון ובין הזכאות לדמי לידה. עיינו בכתבה המלאה.

אובדן כושר עבודה שמירת הריון ? כיצד משליכה תקופה זו על קבלת דמי הלידה?
שאלה מעניינת בהקשר של ביטוחי אובדן כושר עבודה שמירת הריון, הינה האם ניתן לראות בתקופה בה מקבלת העובדת ההריונית תגמולים בגין אובדן כושר עבודה זמני, כתקופה בה היא עובדת. תשובה לאלה דנן הינה בעל השלכות רבות, כך שבין היתר היא עשויה להשפיע על תביעות פיצויי פיטורין, מענקי לידה ועוד.
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו עסק בשאלה האמורה במסגרת תביעת אובדן כושר עבודה שמירת הריון שהוגשה לו. על פי עובדות המקרה, המפורטות בכתב בתביעה, ניתן ללמוד כי הנתבעת עבדה במקום עבודתה למשך כשמונה שנים ? משנת 1998 ועד לשנת 2006. כשנה לפני סיום עבודתה הרתה התובעת ובהמשך לכך נעדרה מעבודתה, בשל הצורך לשמור על הריונה. היות והתובעת הייתה מבוטחת בביטוח אובדן כושר עבודה, שולמו לה תגמולים בעבור התקופה שבה נעדה מעבודתה. לאחר שילדה את ביתה, המתינה התובעת לסיום חופשת הלידה (שאף במהלכה היא תוגמלה על פי חוק), והגישה את התפטרותה. בעקבות הלידה, הגישה התובעת תביעה למוסד לביטוח לאומי ודרשה כי ישולמו לה דמי לידה. המוסד לביטוח לאומי דחה את דרישתה בטענה כי לא הייתה בהריון ביום בו התפטרה ועל כן אינה זכאית לדמי לידה.
במסגרת כתב התביעה טוענת התובעת כי יש לראות בתקופה בה שולמו לה תגמולים מכוח פוליסת ביטוח אובדן כושר עבודה שמירת הריון, כתקופת עבודה לכל דבר ועניין. התובעת מבססת את טענתה האמורה על חוק הביטוח הלאומי וסבורה כי הפרשנות הראויה לחוק זה תומכת בטענותיה. המוסד לביטוח לאומי סבור, מנגד, כי על פי הפרשנות שיש להעניק לחוק, לא ניתן להכיר בתקופה בה משולמת לעובדת קצבת אובדן כושר עבודה בגן שמירת הריון כתקופת עבודה וכי כל פרשנות אחרת עשוייה לפתוח צוהר לתביעות רבות לדמי לידה ותוך כדי כך למוטט את המוסד לביטוח לאומי.
בית הדין בוחן את סעיף 49 לחוק הביטוח הלאומי, לפיו משולמים דמי לידה בעבור פרק הזמן בגינו העובדת הפסיקה את עבודתה, בשל ההריון או הלידה. בנוסף, מפרשים הדיינים את סעיף 50 לחוק הקובע את התנאים אשר בהתגבשותם תהא היולדת זכאית לדמי לידה. ודוק, על אף העובדה כי התקופה בה נמצאת העובדת בשמירת הריון ומקבלת תגמולים מכוח ביטוח אובדן כושר עבודה שמירת הריון, אינה מופיעה ברשימת התקופות המנויות בסעיף 50 האמור, מקבל בית הדין את תביעת התובעת.
על פי פסיקת בית הדין הרשימה המנויה בסעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי איננה רשימה סגורה ועל פי תכליתו של סעיף 49 לחוק, מטרתם של דמי הלידה הינה לפצות יולדות על התקופה בה נמנעה מהן האפשרות להשתכר בעקבות הלידה או ההריון, יש להכליל את התקופה בה נמצאה התובעת בשמירת הריון כתקופה בה עבדה, הלכה למעשה.
יחד עם זאת, בשל העובדה כי לקביעה האמורה קיימות השלכות רבות על המוסד לביטוח לאומי, הוא הגיש את ערעורו לבית הדין הארצי לעבודה. בעקבות הגשת ערעור זה, הפך בית הדין את הקביעה האמורה, כך שקבע כי היום הקובע לבחינת זכאותה של העובדת לקבל דמי לידה הוא היום שבו הפסיקה התובעת לעבוד, כך שרק אם הייתה בזמן זה בהריון שהסתיים בלידה, היא תהא זכאית לקבל דמי לידה.

ראו בנוסף כתבה מעניינת שפורסמה באתר ביחס לפסק דין שעסק בשאלת הזכאות לגמלת אובדן כושר עבודה שמירת הריון בביטוח לאומי של עובדת אשר איבדה אך באופן חלקי את יכולת עבודתה.