הקלטת מומחה אסורה למעט מקרים חריגים

בית המשפט העליון קבע, כי בהליכים של תביעות נזיקין חל איסור למעט מקרים חריגים להקליט את מומחה הצד הנתבע.

מכשיר הקלטה

בתביעות לפיצויים בגין נזקי גוף ונפש (תביעות נזיקין) אנו עדים למחזה שכיח הגורם לאי נוחות, והכוונה למעמד בו מגישים הצדדים חוות דעת רפואיות השונות זו מזו בתכלית.

בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון, ניסה התובע לצאת כנגד התופעה, וטען כי הקלטת הבדיקה שמבצע המומחה מטעם הנתבע יכולה לצמצם פערים אלו, וכך להקל על בית המשפט להגיע לחקר האמת.

התובע (יואב) עבד כמאבטח במשחק כדורסל במסגרת ליגת הכדורסל של ישראל, ניסה במהלך המשחק ניסה לפנות חזיז שהושלך לתחומי המגרש, אך למרבה הצער, התפוצץ החזיז בידו וגרם לו לנזקים. בעקבות התקרית, הגיש יואב תביעת נזיקין כנגד מספר גורמים, ביניהם איגוד הכדורסל ומנהלת הליגה.

על מנת לתמוך את טענותיו בדבר נזקי גוף ונפש שנגרמו לו בעקבות האירוע, צירף יואב לכתב תביעת נזיקין שהגיש חוות דעת של אורטופד ופסיכיאטר. כפי המקובל, ביקשו הנתבעים לבדוק אף הם את יואב באמצעות מומחים מטעמם, אך יואב התנה את הסכמתו בכך שבדיקות אלה יוקלטו על ידו. מאחר והצדדים לא הגיעו להסכמה בעניין, הגיע המשפט בתחילה לפתחו של בית המשפט המחוזי.

ההקלטה פוגעת בזכויות המומחה, מסיחה ומפריעה

בית המשפט דחה את הבקשה, וקבע כי הקלטת הבדיקה מהווה פגיעה בזכותו של המומחה מטעם הנתבע לבצע את עבודתו על פי הבנתו ושיקול דעתו באופן שאינו מוצדק. מעבר לכך, קבע בית המשפט, כי הכנסת מכשיר הקלטה יכולה להסיח את דעתו של המומחה ולהפריע לבדיקה, והדבר אף יכול ליצור אווירה של עוינות וחשדנות במהלך הבדיקה.

יואב ערער על ההחלטה, וטען כי החשש שמכשיר ההקלטה יפריע לבדיקה הינו חשש תיאורטי שלא הוכח כלל. מעבר לכך, טען יואב, כי הקלטת המומחה יכולה לקרב את גילוי האמת, שכן היא יכולה לצמצם את הפערים שבין חוות הדעת השונות ואף לסייע לבית המשפט להכריע בצורה מדויקת יותר.

בפתח דבריו, הבהיר בית המשפט העליון, כי מאחר ויש נקודות של אמת בטענות הצדדים, ההכרעה בשאלה זו היא עניין של הכרעה בין אינטרסים נוגדים, הכרעה המבוססת על מדיניות משפטית רצויה.

בית המשפט הכיר אמנם בתועלת שיכולה לצמוח מהקלטת המומחה מטעם הנתבעים, אך כנגד זה הוא הדגיש את המחיר שיש לכך, הן מבחינת הפגיעה שתיגרם לבדיקה עצמה, והן מבחינת סרבול והארכת הדיון שתיגרם מהחלטה המאפשרת לערוך הקלטה בכל מקרה ומקרה. בית המשפט אף הוסיף, כי הדרישה לתיעוד מקסימלי לא תסתיים בנקודה זו, אלא תתרחב גם להקלטת המומחה מטעם התביעה ואף מעבר לכך.

בסיכום הדברים, ציין בית המשפט העליון, כי במידה וכל הצדדים מסכימים לכך, אין לאסור את פעולת ההקלטה, ובמקרים קיצוניים יש לאפשר הקלטה גם ללא הסכמת הנתבעים.

[רע"א 2948/10 יואב גליצנשטיין נ. מדינת ישראל]

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום דיני נזיקין

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך